| Chapter 2 |
1 | ועתה אליכם המצוה
הזאת הכהנים׃
|
|
2 | אם־לא תשמעו
ואם־לא תשימו
על־לב לתת כבוד
לשמי אמר יהוה
צבאות ושלחתי בכם
את־המארה וארותי
את־ברכותיכם וגם
ארותיה כי אינכם
שמים על־לב׃
|
|
3 | הנני גער לכם
את־הזרע וזריתי
פרש על־פניכם פרש
חגיכם ונשא אתכם
אליו׃
|
|
4 | וידעתם כי שלחתי
אליכם את המצוה
הזאת להיות בריתי
את־לוי אמר יהוה
צבאות׃
|
|
5 | בריתי היתה אתו
החיים והשלום
ואתנם־לו מורא
וייראני ומפני שמי
נחת הוא׃
|
|
6 | תורת אמת היתה
בפיהו ועולה
לא־נמצא בשפתיו
בשלום ובמישור הלך
אתי ורבים השיב
מעון׃
|
|
7 | כי־שפתי כהן
ישמרו־דעת ותורה
יבקשו מפיהו כי
מלאך יהוה־צבאות
הוא׃
|
|
8 | ואתם סרתם מן־הדרך
הכשלתם רבים בתורה
שחתם ברית הלוי
אמר יהוה צבאות׃
|
|
9 | וגם־אני נתתי אתכם
נבזים ושפלים
לכל־העם כפי אשר
אינכם שמרים את־
דרכי ונשאים פנים
בתורה׃
|
|
10 | הלוא אב אחד לכלנו
הלוא אל אחד בראנו
מדוע נבגד איש
באחיו לחלל ברית
אבתינו׃
|
|
11 | בגדה יהודה ותועבה
נעשתה בישראל
ובירושלם כי חלל
יהודה קדש יהוה
אשר אהב ובעל
בת־אל נכר׃
|
|
12 | יכרת יהוה לאיש
אשר יעשנה ער וענה
מאהלי יעקב ומגיש
מנחה ליהוה צבאות׃
|
|
13 | וזאת שנית תעשו
כסות דמעה את־מזבח
יהוה בכי ואנקה
מאין עוד פנות
אל־המנחה ולקחת
רצון מידכם׃
|
|
14 | ואמרתם על־מה על
כי־יהוה העיד בינך
ובין אשת נעוריך
אשר אתה בגדתה בה
והיא חברתך ואשת
בריתך׃
|
|
15 | ולא־אחד עשה ושאר
רוח לו ומה האחד
מבקש זרע אלהים
ונשמרתם ברוחכם
ובאשת נעוריך
אל־יבגד׃
|
|
16 | כי־שנא שלח אמר
יהוה אלהי ישראל
וכסה חמס על־לבושו
אמר יהוה צבאות
ונשמרתם ברוחכם
ולא תבגדו׃
|
|
17 | הוגעתם יהוה
בדבריכם ואמרתם
במה הוגענו באמרכם
כל־עשה רע טוב
בעיני יהוה ובהם
הוא חפץ או איה
אלהי המשפט׃
|
|