| Chapter 4 |
1 | וישב המלאך הדבר
בי ויעירני כאיש
אשר־יעור משנתו׃
|
|
2 | ויאמר אלי מה אתה
ראה ויאמר ראיתי
והנה מנורת זהב
כלה וגלה על־ ראשה
ושבעה נרתיה עליה
שבעה ושבעה מוצקות
לנרות אשר
על־ראשה׃
|
|
3 | ושנים זיתים עליה
אחד מימין הגלה
ואחד על־שמאלה׃
|
|
4 | ואען ואמר
אל־המלאך הדבר בי
לאמר מה־אלה אדני׃
|
|
5 | ויען המלאך הדבר
בי ויאמר אלי הלוא
ידעת מה־המה אלה
ואמר לא אדני׃
|
|
6 | ויען ויאמר אלי
לאמר זה דבר־יהוה
אל־זרבבל לאמר לא
בחיל ולא בכח כי
אם־ברוחי אמר יהוה
צבאות׃
|
|
7 | מי־אתה הר־הגדול
לפני זרבבל למישר
והוציא את־האבן
הראשה תשאות חן חן
לה׃
|
|
8 | |
9 | ידי זרבבל יסדו
הבית הזה וידיו
תבצענה וידעת
כי־יהוה צבאות
שלחני אליכם׃
|
|
10 | כי מי בז ליום
קטנות ושמחו וראו
את־האבן הבדיל ביד
זרבבל שבעה־ אלה
עיני יהוה המה
משוטטים בכל־הארץ׃
|
|
11 | ואען ואמר אליו
מה־שני הזיתים
האלה על־ימין
המנורה
ועל־שמאולה׃
|
|
12 | ואען שנית ואמר
אליו מה־שתי שבלי
הזיתים אשר ביד
שני צנתרות הזהב
המריקים מעליהם
הזהב׃
|
|
13 | ויאמר אלי לאמר
הלוא ידעת מה־אלה
ואמר לא אדני׃
|
|
14 | ויאמר אלה שני
בני־היצהר העמדים
על־אדון כל־הארץ׃
|
|