| Chapter 5 |
1 | ואתה בית־לחם
אפרתה צעיר להיות
באלפי יהודה ממך
לי יצא להיות מושל
בישראל ומוצאתיו
מקדם מימי עולם׃
|
|
2 | לכן יתנם עד־עת
יולדה ילדה ויתר
אחיו ישובון
על־בני ישראל׃
|
|
3 | ועמד ורעה בעז
יהוה בגאון שם
יהוה אלהיו וישבו
כי־עתה יגדל עד־
אפסי־ארץ׃
|
|
4 | והיה זה שלום אשור
כי־יבוא בארצנו
וכי ידרך
בארמנתינו והקמנו
עליו שבעה רעים
ושמנה נסיכי אדם׃
|
|
5 | ורעו את־ארץ אשור
בחרב ואת־ארץ נמרד
בפתחיה והציל
מאשור כי־יבוא
בארצנו וכי ידרך
בגבולנו׃
|
|
6 | והיה שארית יעקב
בקרב עמים רבים
כטל מאת יהוה
כרביבים עלי־עשב
אשר לא־יקוה לאיש
ולא ייחל לבני
אדם׃
|
|
7 | והיה שארית יעקב
בגוים בקרב עמים
רבים כאריה בבהמות
יער ככפיר
בעדרי־צאן אשר אם
עבר ורמס וטרף
ואין מציל׃
|
|
8 | תרם ידך על־צריך
וכל־איביך יכרתו׃
|
|
9 | והיה ביום־ההוא
נאם־יהוה והכרתי
סוסיך מקרבך
והאבדתי מרכבתיך׃
|
|
10 | והכרתי ערי ארצך
והרסתי כל־מבצריך׃
|
|
11 | והכרתי כשפים מידך
ומעוננים לא
יהיו־לך׃
|
|
12 | והכרתי פסיליך
ומצבותיך מקרבך
ולא־תשתחוה עוד
למעשה ידיך׃
|
|
13 | ונתשתי אשיריך
מקרבך והשמדתי
עריך׃
|
|
14 | ועשיתי באף ובחמה
נקם את־הגוים אשר
לא שמעו׃
|
|