| Chapter 2 |
1 | הוי חשבי־און
ופעלי רע
על־משכבותם באור
הבקר יעשוה כי
יש־לאל ידם׃
|
|
2 | וחמדו שדות וגזלו
ובתים ונשאו ועשקו
גבר וביתו ואיש
ונחלתו׃
|
|
3 | לכן כה אמר יהוה
הנני חשב
על־המשפחה הזאת
רעה אשר לא־תמישו
משם צוארתיכם ולא
תלכו רומה כי עת
רעה היא׃
|
|
4 | ביום ההוא ישא
עליכם משל ונהה
נהי נהיה אמר שדוד
נשדנו חלק עמי
ימיר איך ימיש לי
לשובב שדינו יחלק׃
|
|
5 | לכן לא־יהיה לך
משליך חבל בגורל
בקהל יהוה׃
|
|
6 | אל־תטפו יטיפון
לא־יטפו לאלה לא
יסג כלמות׃
|
|
7 | האמור בית־יעקב
הקצר רוח יהוה
אם־אלה מעלליו
הלוא דברי ייטיבו
עם הישר הולך׃
|
|
8 | ואתמול עמי לאויב
יקומם ממול שלמה
אדר תפשטון מעברים
בטח שובי מלחמה׃
|
|
9 | נשי עמי תגרשון
מבית תענגיה מעל
עלליה תקחו הדרי
לעולם׃
|
|
10 | קומו ולכו כי
לא־זאת המנוחה
בעבור טמאה תחבל
וחבל נמרץ׃
|
|
11 | לו־איש הלך רוח
ושקר כזב אטף לך
ליין ולשכר והיה
מטיף העם הזה׃
|
|
12 | אסף אאסף יעקב כלך
קבץ אקבץ שארית
ישראל יחד אשימנו
כצאן בצרה כעדר
בתוך הדברו תהימנה
מאדם׃
|
|
13 | עלה הפרץ לפניהם
פרצו ויעברו שער
ויצאו בו ויעבר
מלכם לפניהם ויהוה
בראשם׃
|
|