| Chapter 1 |
1 | דבר־יהוה אשר היה
אל־מיכה המרשתי
בימי יותם אחז
יחזקיה מלכי יהודה
אשר־חזה על־שמרון
וירושלם׃
|
|
2 | שמעו עמים כלם
הקשיבי ארץ ומלאה
ויהי אדני יהוה
בכם לעד אדני
מהיכל קדשו׃
|
|
3 | כי־הנה יהוה יצא
ממקומו וירד ודרך
על־במותי ארץ׃
|
|
4 | ונמסו ההרים תחתיו
והעמקים יתבקעו
כדונג מפני האש
כמים מגרים במורד׃
|
|
5 | בפשע יעקב כל־זאת
ובחטאות בית ישראל
מי־פשע יעקב הלוא
שמרון ומי במות
יהודה הלוא
ירושלם׃
|
|
6 | ושמתי שמרון לעי
השדה למטעי כרם
והגרתי לגי אבניה
ויסדיה אגלה׃
|
|
7 | וכל־פסיליה יכתו
וכל־אתנניה ישרפו
באש וכל־עצביה
אשים שממה כי
מאתנן זונה קבצה
ועד־אתנן זונה
ישובו׃
|
|
8 | על־זאת אספדה
ואילילה אילכה
שילל וערום אעשה
מספד כתנים ואבל
כבנות יענה׃
|
|
9 | כי אנושה מכותיה
כי־באה עד־יהודה
נגע עד־שער עמי
עד־ירושלם׃
|
|
10 | בגת אל־תגידו בכו
אל־תבכו בבית
לעפרה עפר
התפלשתי׃
|
|
11 | עברי לכם יושבת
שפיר עריה־בשת לא
יצאה יושבת צאנן
מספד בית האצל יקח
מכם עמדתו׃
|
|
12 | כי־חלה לטוב יושבת
מרות כי־ירד רע
מאת יהוה לשער
ירושלם׃
|
|
13 | רתם המרכבה לרכש
יושבת לכיש ראשית
חטאת היא לבת־ציון
כי־בך נמצאו פשעי
ישראל׃
|
|
14 | לכן תתני שלוחים
על מורשת גת בתי
אכזיב לאכזב למלכי
ישראל׃
|
|
15 | עד הירש אבי לך
יושבת מרשה
עד־עדלם יבוא כבוד
ישראל׃
|
|
16 | קרחי וגזי על־בני
תענוגיך הרחבי
קרחתך כנשר כי גלו
ממך׃
|
|