| Chapter 5 |
1 | שמעו את־הדבר הזה
אשר אנכי נשא
עליכם קינה בית
ישראל׃
|
|
2 | נפלה לא־תוסיף קום
בתולת ישראל נטשה
על־אדמתה אין
מקימה׃
|
|
3 | כי כה אמר אדני
יהוה העיר היצאת
אלף תשאיר מאה
והיוצאת מאה תשאיר
עשרה לבית ישראל׃
|
|
4 | כי כה אמר יהוה
לבית ישראל דרשוני
וחיו׃
|
|
5 | ואל־תדרשו בית־אל
והגלגל לא תבאו
ובאר שבע לא תעברו
כי הגלגל גלה יגלה
ובית־אל יהיה
לאון׃
|
|
6 | דרשו את־יהוה וחיו
פן־יצלח כאש בית
יוסף ואכלה
ואין־מכבה לבית־
אל׃
|
|
7 | ההפכים ללענה משפט
וצדקה לארץ הניחו׃
|
|
8 | עשה כימה וכסיל
והפך לבקר צלמות
ויום לילה החשיך
הקורא למי־הים
וישפכם על־פני
הארץ יהוה שמו׃
|
|
9 | המבליג שד על־עז
ושד על־מבצר יבוא׃
|
|
10 | שנאו בשער מוכיח
ודבר תמים יתעבו׃
|
|
11 | לכן יען בושסכם
על־דל ומשאת־בר
תקחו ממנו בתי
גזית בניתם ולא־
תשבו בם כרמי־חמד
נטעתם ולא תשתו
את־יינם׃
|
|
12 | כי ידעתי רבים
פשעיכם ועצמים
חטאתיכם צררי צדיק
לקחי כפר ואביונים
בשער הטו׃
|
|
13 | לכן המשכיל בעת
ההיא ידם כי עת
רעה היא׃
|
|
14 | דרשו־טוב ואל־רע
למען תחיו ויהי־כן
יהוה אלהי־צבאות
אתכם כאשר אמרתם׃
|
|
15 | שנאו־רע ואהבו טוב
והציגו בשער משפט
אולי יחנן יהוה
אלהי־צבאות שארית
יוסף׃
|
|
16 | לכן כה־אמר יהוה
אלהי צבאות אדני
בכל־רחבות מספד
ובכל־חוצות יאמרו
הו־הו וקראו אכר
אל־אבל ומספד
אל־יודעי נהי׃
|
|
17 | ובכל־כרמים מספד
כי־אעבר בקרבך אמר
יהוה׃
|
|
18 | הוי המתאוים
את־יום יהוה
למה־זה לכם יום
יהוה הוא־חשך
ולא־אור׃
|
|
19 | כאשר ינוס איש
מפני הארי ופגעו
הדב ובא הבית וסמך
ידו על־הקיר ונשכו
הנחש׃
|
|
20 | הלא־חשך יום יהוה
ולא־אור ואפל
ולא־נגה לו׃
|
|
21 | שנאתי מאסתי חגיכם
ולא אריח
בעצרתיכם׃
|
|
22 | כי אם־תעלו־לי
עלות ומנחתיכם לא
ארצה ושלם מריאיכם
לא אביט׃
|
|
23 | הסר מעלי המון
שריך וזמרת נבליך
לא אשמע׃
|
|
24 | ויגל כמים משפט
וצדקה כנחל איתן׃
|
|
25 | הזבחים ומנחה
הגשתם־לי במדבר
ארבעים שנה בית
ישראל׃
|
|
26 | ונשאתם את סכות
מלככם ואת כיון
צלמיכם כוכב
אלהיכם אשר עשיתם
לכם׃
|
|
27 | והגליתי אתכם
מהלאה לדמשק אמר
יהוה אלהי־צבאות
שמו׃
|
|