| Chapter 4 |
1 | שמעו הדבר הזה
פרות הבשן אשר בהר
שמרון העשקות דלים
הרצצות אביונים
האמרת לאדניהם
הביאה ונשתה׃
|
|
2 | נשבע אדני יהוה
בקדשו כי הנה ימים
באים עליכם ונשא
אתכם בצנות
ואחריתכן בסירות
דוגה׃
|
|
3 | ופרצים תצאנה אשה
נגדה והשלכתנה
ההרמונה נאם־יהוה׃
|
|
4 | באו בית־אל ופשעו
הגלגל הרבו לפשע
והביאו לבקר
זבחיכם לשלשת ימים
מעשרתיכם׃
|
|
5 | וקטר מחמץ תודה
וקראו נדבות
השמיעו כי כן
אהבתם בני ישראל
נאם אדני יהוה׃
|
|
6 | וגם־אני נתתי לכם
נקיון שנים
בכל־עריכם וחסר
לחם בכל מקומתיכם
ולא־שבתם עדי
נאם־יהוה׃
|
|
7 | וגם אנכי מנעתי
מכם את־הגשם בעוד
שלשה חדשים לקציר
והמטרתי על־ עיר
אחת ועל־עיר אחת
לא אמטיר חלקה אחת
תמטר וחלקה
אשר־לא־תמטיר עליה
תיבש׃
|
|
8 | ונעו שתים שלש
ערים אל־עיר אחת
לשתות מים ולא
ישבעו ולא־שבתם
עדי נאם־יהוה׃
|
|
9 | הכיתי אתכם בשדפון
ובירקון הרבות
גנותיכם וכרמיכם
ותאניכם וזיתיכם
יאכל הגזם
ולא־שבתם עדי
נאם־יהוה׃
|
|
10 | שלחתי בכם דבר
בדרך מצרים הרגתי
בחרב בחוריכם עם
שבי סוסיכם ואעלה
באש מחניכם ובאפכם
ולא־שבתם עדי
נאם־יהוה׃
|
|
11 | הפכתי בכם כמהפכת
אלהים את־סדם
ואת־עמרה ותהיו
כאוד מצל משרפה
ולא־שבתם עדי
נאם־יהוה׃
|
|
12 | לכן כה אעשה־לך
ישראל עקב כי־זאת
אעשה־לך הכון
לקראת־אלהיך
ישראל׃
|
|
13 | כי הנה יוצר הרים
וברא רוח ומגיד
לאדם מה־שחו עשה
שחר עיפה ודרך
על־במתי ארץ יהוה
אלהי־צבאות שמו׃
|
|