| Chapter 2 |
1 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי מואב
ועל־ארבעה לא
אשיבנו על־שרפו
עצמות מלך־אדום
לשיד׃
|
|
2 | ושלחתי־אש במואב
ואכלה ארמנות
הקריות ומת בשאון
מואב בתרועה בקול
שופר׃
|
|
3 | והכרתי שופט מקרבה
וכל־שריה אהרוג
עמו אמר יהוה׃
|
|
4 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי
יהודה ועל־ארבעה
לא אשיבנו על־מאסם
את־ תורת יהוה
וחקיו לא שמרו
ויתעום כזביהם
אשר־הלכו אבותם
אחריהם׃
|
|
5 | ושלחתי אש ביהודה
ואכלה ארמנות
ירושלם׃
|
|
6 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי
ישראל ועל־ארבעה
לא אשיבנו על־מכרם
בכסף צדיק ואביון
בעבור נעלים׃
|
|
7 | השאפים על־עפר־ארץ
בראש דלים ודרך
ענוים יטו ואיש
ואביו ילכו אל־
הנערה למען חלל
את־שם קדשי׃
|
|
8 | ועל־בגדים חבלים
יטו אצל כל־מזבח
ויין ענושים ישתו
בית אלהיהם׃
|
|
9 | ואנכי השמדתי
את־האמרי מפניהם
אשר כגבה ארזים
גבהו וחסן הוא
כאלונים ואשמיד
פריו ממעל ושרשיו
מתחת׃
|
|
10 | ואנכי העליתי אתכם
מארץ מצרים ואולך
אתכם במדבר ארבעים
שנה לרשת את־ארץ
האמרי׃
|
|
11 | ואקים מבניכם
לנביאים ומבחוריכם
לנזרים האף
אין־זאת בני ישראל
נאם־יהוה׃
|
|
12 | ותשקו את־הנזרים
יין ועל־הנביאים
צויתם לאמר לא
תנבאו׃
|
|
13 | הנה אנכי מעיק
תחתיכם כאשר תעיק
העגלה המלאה לה
עמיר׃
|
|
14 | ואבד מנוס מקל
וחזק לא־יאמץ כחו
וגבור לא־ימלט
נפשו׃
|
|
15 | ותפש הקשת לא יעמד
וקל ברגליו לא
ימלט ורכב הסוס לא
ימלט נפשו׃
|
|
16 | ואמיץ לבו בגבורים
ערום ינוס
ביום־ההוא
נאם־יהוה׃
|
|