| Chapter 10 |
1 | גפן בוקק ישראל
פרי ישוה־לו כרב
לפריו הרבה
למזבחות כטוב
לארצו היטיבו
מצבות׃
|
|
2 | חלק לבם עתה יאשמו
הוא יערף מזבחותם
ישדד מצבותם׃
|
|
3 | כי עתה יאמרו אין
מלך לנו כי לא
יראנו את־יהוה
והמלך מה־יעשה־
לנו׃
|
|
4 | דברו דברים אלות
שוא כרת ברית ופרח
כראש משפט על תלמי
שדי׃
|
|
5 | לעגלות בית און
יגורו שכן שמרון
כי־אבל עליו עמו
וכמריו עליו יגילו
על־כבודו כי־גלה
ממנו׃
|
|
6 | גם־אותו לאשור
יובל מנחה למלך
ירב בשנה אפרים
יקח ויבוש ישראל
מעצתו׃
|
|
7 | נדמה שמרון מלכה
כקצף על־פני־מים׃
|
|
8 | ונשמדו במות און
חטאת ישראל קוץ
ודרדר יעלה
על־מזבחותם ואמרו
להרים כסונו
ולגבעות נפלו
עלינו׃
|
|
9 | מימי הגבעה חטאת
ישראל שם עמדו
לא־תשיגם בגבעה
מלחמה על־בני
עלוה׃
|
|
10 | באותי ואסרם ואספו
עליהם עמים באסרם
לשתי עינתם׃
|
|
11 | ואפרים עגלה מלמדה
אהבתי לדוש ואני
עברתי על־טוב
צוארה ארכיב אפרים
יחרוש יהודה
ישדד־לו יעקב׃
|
|
12 | זרעו לכם לצדקה
קצרו לפי־חסד נירו
לכם ניר ועת לדרוש
את־יהוה עד־יבוא
וירה צדק לכם׃
|
|
13 | חרשתם־רשע עולתה
קצרתם אכלתם
פרי־כחש כי־בטחת
בדרכך ברב גבוריך׃
|
|
14 | וקאם שאון בעמך
וכל־מבצריך יושד
כשד שלמן בית
ארבאל ביום מלחמה
אם על־בנים רטשה׃
|
|
15 | ככה עשה לכם
בית־אל מפני רעת
רעתכם בשחר נדמה
נדמה מלך ישראל׃
|
|