| Chapter 5 |
1 | שמעו־זאת הכהנים
והקשיבו בית ישראל
ובית המלך האזינו
כי לכם המשפט
כי־פח הייתם למצפה
ורשת פרושה
על־תבור׃
|
|
2 | ושחטה שטים העמיקו
ואני מוסר לכלם׃
|
|
3 | אני ידעתי אפרים
וישראל לא־נכחד
ממני כי עתה הזנית
אפרים נטמא ישראל׃
|
|
4 | לא יתנו מעלליהם
לשוב אל־אלהיהם כי
רוח זנונים בקרבם
ואת־יהוה לא ידעו׃
|
|
5 | וענה גאון־ישראל
בפניו וישראל
ואפרים יכשלו
בעונם כשל
גם־יהודה עמם׃
|
|
6 | בצאנם ובבקרם ילכו
לבקש את־יהוה ולא
ימצאו חלץ מהם׃
|
|
7 | ביהוה בגדו
כי־בנים זרים ילדו
עתה יאכלם חדש
את־חלקיהם׃
|
|
8 | תקעו שופר בגבעה
חצצרה ברמה הריעו
בית און אחריך
בנימין׃
|
|
9 | אפרים לשמה תהיה
ביום תוכחה בשבטי
ישראל הודעתי
נאמנה׃
|
|
10 | היו שרי יהודה
כמסיגי גבול עליהם
אשפוך כמים עברתי׃
|
|
11 | עשוק אפרים רצוץ
משפט כי הואיל הלך
אחרי־צו׃
|
|
12 | ואני כעש לאפרים
וכרקב לבית יהודה׃
|
|
13 | וירא אפרים
את־חליו ויהודה
את־מזרו וילך
אפרים אל־אשור
וישלח אל־מלך ירב
והוא לא יוכל לרפא
לכם ולא־יגהה מכם
מזור׃
|
|
14 | כי אנכי כשחל
לאפרים וככפיר
לבית יהודה אני
אני אטרף ואלך אשא
ואין מציל׃
|
|
15 | אלך אשובה
אל־מקומי עד
אשר־יאשמו ובקשו
פני בצר להם
ישחרנני׃
|
|