| Chapter 34 |
1 | הדבר אשר־היה
אל־ירמיהו מאת
יהוה ונבוכדראצר
מלך־בבל וכל־חילו
וכל־ממלכות ארץ
ממשלת ידו
וכל־העמים נלחמים
על־ירושלם
ועל־כל־עריה לאמר׃
|
|
2 | כה־אמר יהוה אלהי
ישראל הלך ואמרת
אל־צדקיהו מלך
יהודה ואמרת אליו
כה אמר יהוה הנני
נתן את־העיר הזאת
ביד מלך־בבל ושרפה
באש׃
|
|
3 | ואתה לא תמלט מידו
כי תפש תתפש ובידו
תנתן ועיניך
את־עיני מלך־ בבל
תראינה ופיהו
את־פיך ידבר ובבל
תבוא׃
|
|
4 | אך שמע דבר־יהוה
צדקיהו מלך יהודה
כה־אמר יהוה עליך
לא תמות בחרב׃
|
|
5 | בשלום תמות
וכמשרפות אבותיך
המלכים הראשנים
אשר־היו לפניך כן
ישרפו־לך והוי
אדון יספדו־לך
כי־דבר אני־דברתי
נאם־יהוה׃
|
|
6 | וידבר ירמיהו
הנביא אל־צדקיהו
מלך יהודה את
כל־הדברים האלה
בירושלם׃
|
|
7 | וחיל מלך־בבל
נלחמים על־ירושלם
ועל כל־ערי יהודה
הנותרות אל־ לכיש
ואל־עזקה כי הנה
נשארו בערי יהודה
ערי מבצר׃
|
|
8 | הדבר אשר־היה
אל־ירמיהו מאת
יהוה אחרי כרת
המלך צדקיהו ברית
את־ כל־העם אשר
בירושלם לקרא להם
דרור׃
|
|
9 | לשלח איש את־עבדו
ואיש את־שפחתו
העברי והעבריה
חפשים לבלתי עבד־
בם ביהודי אחיהו
איש׃
|
|
10 | וישמעו כל־השרים
וכל־העם אשר־באו
בברית לשלח איש
את־עבדו ואיש
את־שפחתו חפשים
לבלתי עבד־בם עוד
וישמעו וישלחו׃
|
|
11 | וישובו אחרי־כן
וישבו את־העבדים
ואת־השפחות אשר
שלחו חפשים
ויכבישום לעבדים
ולשפחות׃
|
|
12 | ויהי דבר־יהוה
אל־ירמיהו מאת
יהוה לאמר׃
|
|
13 | כה־אמר יהוה אלהי
ישראל אנכי כרתי
ברית את־אבותיכם
ביום הוצאי אותם
מארץ מצרים מבית
עבדים לאמר׃
|
|
14 | מקץ שבע שנים
תשלחו איש את־אחיו
העברי אשר־ימכר לך
ועבדך שש שנים
ושלחתו חפשי מעמך
ולא־שמעו אבותיכם
אלי ולא הטו
את־אזנם׃
|
|
15 | ותשבו אתם היום
ותעשו את־הישר
בעיני לקרא דרור
איש לרעהו ותכרתו
ברית לפני בבית
אשר־נקרא שמי
עליו׃
|
|
16 | ותשבו ותחללו
את־שמי ותשבו איש
את־עבדו ואיש
את־שפחתו אשר־
שלחתם חפשים לנפשם
ותכבשו אתם להיות
לכם לעבדים
ולשפחות׃
|
|
17 | לכן כה־אמר יהוה
אתם לא־שמעתם אלי
לקרא דרור איש
לאחיו ואיש לרעהו
הנני קרא לכם דרור
נאם־יהוה אל־החרב
אל־הדבר ואל־הרעב
ונתתי אתכם לזועה
לכל ממלכות הארץ׃
|
|
18 | ונתתי את־האנשים
העברים את־ברתי
אשר לא־הקימו
את־דברי הברית אשר
כרתו לפני העגל
אשר כרתו לשנים
ויעברו בין בתריו׃
|
|
19 | שרי יהודה ושרי
ירושלם הסרסים
והכהנים וכל עם
הארץ העברים בין
בתרי העגל׃
|
|
20 | ונתתי אותם ביד
איביהם וביד מבקשי
נפשם והיתה נבלתם
למאכל לעוף השמים
ולבהמת הארץ׃
|
|
21 | ואת־צדקיהו
מלך־יהודה
ואת־שריו אתן ביד
איביהם וביד מבקשי
נפשם וביד חיל מלך
בבל העלים מעליכם׃
|
|
22 | הנני מצוה
נאם־יהוה והשבתים
אל־העיר הזאת
ונלחמו עליה
ולכדוה ושרפה באש
ואת־ערי יהודה אתן
שממה מאין ישב׃
|
|