| Chapter 10 |
1 | שמעו את־הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃
|
|
2 | כה אמר יהוה אל־דרך הגוים אל־תלמדו ומאתות השמים אל־תחתו כי־ יחתו הגוים מהמה׃
|
|
3 | כי־חקות העמים הבל הוא כי־עץ מיער כרתו מעשה ידי־חרש במעצד׃
|
|
4 | בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃
|
|
5 | כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל־תיראו מהם כי־לא ירעו וגם־היטיב אין אותם׃
|
|
6 | מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃
|
|
7 | מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל־חכמי הגוים ובכל־מלכותם מאין כמוך׃
|
|
8 | ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
|
|
9 | כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃
|
|
10 | ויהוה אלהים אמת הוא־אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא־ יכלו גוים זעמו׃
|
|
11 | כדנה תאמרון להום אלהיא די־שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן־ תחות שמיא אלה׃
|
|
12 | עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
|
|
13 | לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
|
|
14 | נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צורף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃
|
|
15 | הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
|
|
16 | לא־כאלה חלק יעקב כי־יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃
|
|
17 | אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃
|
|
18 | כי־כה אמר יהוה הנני קולע את־יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃
|
|
19 | אוי לי על־שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
|
|
20 | אהלי שדד וכל־מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין־נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃
|
|
21 | כי נבערו הרעים ואת־יהוה לא דרשו על־כן לא השכילו וכל־מרעיתם נפוצה׃
|
|
22 | קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את־ערי יהודה שממה מעון תנים׃
|
|
23 | ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו׃
|
|
24 | יסרני יהוה אך־במשפט אל־באפך פן־תמעטני׃
|
|
25 | שפך חמתך על־הגוים אשר לא־ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי־אכלו את־יעקב ואכלהו ויכלהו ואת־נוהו השמו׃
|
|