| Chapter 34 |
1 | קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל־צאצאיה׃
|
|
2 | כי קצף ליהוה על־כל־הגוים וחמה על־כל־צבאם החרימם נתנם לטבח׃
|
|
3 | וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃
|
|
4 | ונמקו כל־צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל־צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃
|
|
5 | כי־רותה בשמים חרבי הנה על־אדום תרד ועל־עם חרמי למשפט׃
|
|
6 | חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃
|
|
7 | וירדו ראמים עמם ופרים עם־אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃
|
|
8 | כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃
|
|
9 | ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃
|
|
10 | לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃
|
|
11 | וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו־בה ונטה עליה קו־תהו ואבני־ בהו׃
|
|
12 | חריה ואין־שם מלוכה יקראו וכל־שריה יהיו אפס׃
|
|
13 | ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃
|
|
14 | ופגשו ציים את־איים ושעיר על־רעהו יקרא אך־שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃
|
|
15 | שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך־שם נקבצו דיות אשה רעותה׃
|
|
16 | דרשו מעל־ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי־פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃
|
|
17 | והוא־הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד־עולם יירשוה לדור ודור ישכנו־בה׃
|
|