| Chapter 21 |
1 | משא מדבר־ים
כסופות בנגב לחלף
ממדבר בא מארץ
נוראה׃
|
|
2 | חזות קשה הגד־לי
הבוגד בוגד והשודד
שודד עלי עילם
צורי מדי כל־
אנחתה השבתי׃
|
|
3 | על־כן מלאו מתני
חלחלה צירים
אחזוני כצירי
יולדה נעויתי משמע
נבהלתי מראות׃
|
|
4 | תעה לבבי פלצות
בעתתני את נשף
חשקי שם לי לחרדה׃
|
|
5 | ערך השלחן צפה
הצפית אכול שתה
קומו השרים משחו
מגן׃
|
|
6 | כי כה אמר אלי
אדני לך העמד
המצפה אשר יראה
יגיד׃
|
|
7 | וראה רכב צמד
פרשים רכב חמור
רכב גמל והקשיב
קשב רב־קשב׃
|
|
8 | ויקרא אריה
על־מצפה אדני אנכי
עמד תמיד יומם
ועל־משמרתי אנכי
נצב כל־הלילות׃
|
|
9 | והנה־זה בא רכב
איש צמד פרשים
ויען ויאמר נפלה
נפלה בבל וכל־
פסילי אלהיה שבר
לארץ׃
|
|
10 | מדשתי ובן־גרני
אשר שמעתי מאת
יהוה צבאות אלהי
ישראל הגדתי לכם׃
|
|
11 | משא דומה אלי קרא
משעיר שמר
מה־מלילה שמר
מה־מליל׃
|
|
12 | אמר שמר אתה בקר
וגם־לילה
אם־תבעיון בעיו
שבו אתיו׃
|
|
13 | משא בערב ביער
בערב תלינו ארחות
דדנים׃
|
|
14 | לקראת צמא התיו
מים ישבי ארץ תימא
בלחמו קדמו נדד׃
|
|
15 | כי־מפני חרבות
נדדו מפני חרב
נטושה ומפני קשת
דרוכה ומפני כבד
מלחמה׃
|
|
16 | כי־כה אמר אדני
אלי בעוד שנה כשני
שכיר וכלה כל־כבוד
קדר׃
|
|
17 | ושאר מספר־קשת
גבורי בני־קדר
ימעטו כי יהוה
אלהי־ישראל דבר׃
|
|