| Chapter 16 |
1 | שלחו־כר משל־ארץ
מסלע מדברה אל־הר
בת־ציון׃
|
|
2 | והיה כעוף־נודד קן
משלח תהיינה בנות
מואב מעברת
לארנון׃
|
|
3 | הביאו עצה עשו
פלילה שיתי כליל
צלך בתוך צהרים
סתרי נדחים נדד
אל־תגלי׃
|
|
4 | יגורו בך נדחי
מואב הוי־סתר למו
מפני שודד כי־אפס
המץ כלה שד תמו
רמס מן־הארץ׃
|
|
5 | והוכן בחסד כסא
וישב עליו באמת
באהל דוד שפט ודרש
משפט ומהר צדק׃
|
|
6 | שמענו גאון־מואב
גא מאד גאותו
וגאונו ועברתו
לא־כן בדיו׃
|
|
7 | לכן ייליל מואב
למואב כלה ייליל
לאשישי קיר־חרשת
תהגו אך־נכאים׃
|
|
8 | כי שדמות חשבון
אמלל גפן שבמה
בעלי גוים הלמו
שרוקיה עד־יעזר
נגעו תעו מדבר
שלחותיה נטשו עברו
ים׃
|
|
9 | על־כן אבכה בבכי
יעזר גפן שבמה
אריוך דמעתי חשבון
ואלעלה כי על־
קיצך ועל־קצירך
הידד נפל׃
|
|
10 | ונאסף שמחה וגיל
מן־הכרמל ובכרמים
לא־ירנן לא ירעע
יין ביקבים
לא־ידרך הדרך הידד
השבתי׃
|
|
11 | על־כן מעי למואב
ככנור יהמו וקרבי
לקיר חרש׃
|
|
12 | והיה כי־נראה
כי־נלאה מואב
על־הבמה ובא
אל־מקדשו להתפלל
ולא יוכל׃
|
|
13 | זה הדבר אשר דבר
יהוה אל־מואב מאז׃
|
|
14 | ועתה דבר יהוה
לאמר בשלש שנים
כשני שכיר ונקלה
כבוד מואב בכל
ההמון הרב ושאר
מעט מזער לוא
כביר׃
|
|