| Chapter 11 |
1 | ויצא חטר מגזע ישי
ונצר משרשיו יפרה׃
|
|
2 | ונחה עליו רוח
יהוה רוח חכמה
ובינה רוח עצה
וגבורה רוח דעת
ויראת יהוה׃
|
|
3 | והריחו ביראת יהוה
ולא־למראה עיניו
ישפוט ולא־למשמע
אזניו יוכיח׃
|
|
4 | ושפט בצדק דלים
והוכיח במישור
לענוי־ארץ
והכה־ארץ בשבט פיו
וברוח שפתיו ימית
רשע׃
|
|
5 | והיה צדק אזור
מתניו והאמונה
אזור חלציו׃
|
|
6 | וגר זאב עם־כבש
ונמר עם־גדי ירבץ
ועגל וכפיר ומריא
יחדו ונער קטן נהג
בם׃
|
|
7 | ופרה ודב תרעינה
יחדו ירבצו ילדיהן
ואריה כבקר
יאכל־תבן׃
|
|
8 | ושעשע יונק על־חר
פתן ועל מאורת
צפעוני גמול ידו
הדה׃
|
|
9 | לא־ירעו
ולא־ישחיתו בכל־הר
קדשי כי־מלאה הארץ
דעה את־יהוה כמים
לים מכסים׃
|
|
10 | והיה ביום ההוא
שרש ישי אשר עמד
לנס עמים אליו
גוים ידרשו והיתה
מנחתו כבוד׃
|
|
11 | והיה ביום ההוא
יוסיף אדני שנית
ידו לקנות את־שאר
עמו אשר ישאר
מאשור וממצרים
ומפתרוס ומכוש
ומעילם ומשנער
ומחמת ומאיי הים׃
|
|
12 | ונשא נס לגוים
ואסף נדחי ישראל
ונפצות יהודה יקבץ
מארבע כנפות הארץ׃
|
|
13 | וסרה קנאת אפרים
וצררי יהודה יכרתו
אפרים לא־יקנא
את־יהודה ויהודה
לא־יצר את־אפרים׃
|
|
14 | ועפו בכתף פלשתים
ימה יחדו יבזו
את־בני־קדם אדום
ומואב משלוח ידם
ובני עמון משמעתם׃
|
|
15 | והחרים יהוה את
לשון ים־מצרים
והניף ידו על־הנהר
בעים רוחו והכהו
לשבעה נחלים
והדריך בנעלים׃
|
|
16 | והיתה מסלה לשאר
עמו אשר ישאר
מאשור כאשר היתה
לישראל ביום עלתו
מארץ מצרים׃
|
|