| Chapter 3 |
1 | כי הנה האדון יהוה
צבאות מסיר
מירושלם ומיהודה
משען ומשענה כל
משען־לחם וכל
משען־מים׃
|
|
2 | גבור ואיש מלחמה
שופט ונביא וקסם
וזקן׃
|
|
3 | שר־חמשים ונשוא
פנים ויועץ וחכם
חרשים ונבון לחש׃
|
|
4 | ונתתי נערים שריהם
ותעלולים
ימשלו־בם׃
|
|
5 | ונגש העם איש באיש
ואיש ברעהו ירהבו
הנער בזקן והנקלה
בנכבד׃
|
|
6 | כי־יתפש איש באחיו
בית אביו שמלה לכה
קצין תהיה־לנו
והמכשלה הזאת תחת
ידך׃
|
|
7 | ישא ביום ההוא
לאמר לא־אהיה חבש
ובביתי אין לחם
ואין שמלה לא
תשימני קצין עם׃
|
|
8 | כי כשלה ירושלם
ויהודה נפל
כי־לשונם ומעלליהם
אל־יהוה למרות עני
כבודו׃
|
|
9 | הכרת פניהם ענתה
בם וחטאתם כסדם
הגידו לא כחדו אוי
לנפשם כי־ גמלו
להם רעה׃
|
|
10 | אמרו צדיק כי־טוב
כי־פרי מעלליהם
יאכלו׃
|
|
11 | אוי לרשע רע
כי־גמול ידיו יעשה
לו׃
|
|
12 | עמי נגשיו מעולל
ונשים משלו בו עמי
מאשריך מתעים ודרך
ארחתיך בלעו׃
|
|
13 | נצב לריב יהוה
ועמד לדין עמים׃
|
|
14 | יהוה במשפט יבוא
עם־זקני עמו ושריו
ואתם בערתם הכרם
גזלת העני בבתיכם׃
|
|
15 | מלכם תדכאו עמי
ופני עניים תטחנו
נאם־אדני יהוה
צבאות׃
|
|
16 | ויאמר יהוה יען כי
גבהו בנות ציון
ותלכנה נטוות גרון
ומשקרות עינים
הלוך וטפף תלכנה
וברגליהם תעכסנה׃
|
|
17 | ושפח אדני קדקד
בנות ציון ויהוה
פתהן יערה׃
|
|
18 | ביום ההוא יסיר
אדני את תפארת
העכסים והשביסים
והשהרנים׃
|
|
19 | |
20 | הפארים והצעדות
והקשרים ובתי הנפש
והלחשים׃
|
|
21 | |
22 | המחלצות והמעטפות
והמטפחות
והחריטים׃
|
|
23 | והגלינים והסדינים
והצניפות
והרדידים׃
|
|
24 | והיה תחת בשם מק
יהיה ותחת חגורה
נקפה ותחת מעשה
מקשה קרחה ותחת
פתיגיל מחגרת שק
כי־תחת יפי׃
|
|
25 | מתיך בחרב יפלו
וגבורתך במלחמה׃
|
|
26 | ואנו ואבלו פתחיה
ונקתה לארץ תשב׃
|
|