| Chapter 7 |
1 | שובי שובי השולמית
שובי שובי
ונחזה־בך מה־תחזו
בשולמית כמחלת
המחנים׃
|
|
2 | מה־יפו פעמיך
בנעלים בת־נדיב
חמוקי ירכיך כמו
חלאים מעשה ידי
אמן׃
|
|
3 | שררך אגן הסהר
אל־יחסר המזג בטנך
ערמת חטים סוגה
בשושנים׃
|
|
4 | שני שדיך כשני
עפרים תאמי צביה׃
|
|
5 | צוארך כמגדל השן
עיניך ברכות
בחשבון על־שער
בת־רבים אפך כמגדל
הלבנון צופה פני
דמשק׃
|
|
6 | ראשך עליך ככרמל
ודלת ראשך כארגמן
מלך אסור ברהטים׃
|
|
7 | מה־יפית ומה־נעמת
אהבה בתענוגים׃
|
|
8 | זאת קומתך דמתה
לתמר ושדיך
לאשכלות׃
|
|
9 | אמרתי אעלה בתמר
אחזה בסנסניו
ויהיו־נא שדיך
כאשכלות הגפן וריח
אפך כתפוחים׃
|
|
10 | וחכך כיין הטוב
הולך לדודי
למישרים דובב שפתי
ישנים׃
|
|
11 | |
12 | לכה דודי נצא השדה
נלינה בכפרים׃
|
|
13 | נשכימה לכרמים
נראה אם פרחה הגפן
פתח הסמדר הנצו
הרמונים שם אתן
את־דדי לך׃
|
|
14 | הדודאים נתנו־ריח
ועל־פתחינו
כל־מגדים חדשים
גם־ישנים דודי
צפנתי לך׃
|
|