| Chapter 2 |
1 | אני חבצלת השרון
שושנת העמקים׃
|
|
2 | כשושנה בין החוחים
כן רעיתי בין
הבנות׃
|
|
3 | כתפוח בעצי היער
כן דודי בין הבנים
בצלו חמדתי וישבתי
ופריו מתוק לחכי׃
|
|
4 | הביאני אל־בית
היין ודגלו עלי
אהבה׃
|
|
5 | סמכוני באשישות
רפדוני בתפוחים
כי־חולת אהבה אני׃
|
|
6 | שמאלו תחת לראשי
וימינו תחבקני׃
|
|
7 | השבעתי אתכם בנות
ירושלם בצבאות או
באילות השדה
אם־תעירו ואם־
תעוררו את־האהבה
עד שתחפץ׃
|
|
8 | קול דודי הנה־זה
בא מדלג על־ההרים
מקפץ על־הגבעות׃
|
|
9 | דומה דודי לצבי או
לעפר האילים
הנה־זה עומד אחר
כתלנו משגיח מן־
החלנות מציץ
מן־החרכים׃
|
|
10 | ענה דודי ואמר לי
קומי לך רעיתי
יפתי ולכי־לך׃
|
|
11 | כי־הנה הסתו עבר
הגשם חלף הלך לו׃
|
|
12 | הנצנים נראו בארץ
עת הזמיר הגיע
וקול התור נשמע
בארצנו׃
|
|
13 | התאנה חנטה פגיה
והגפנים סמדר נתנו
ריח קומי לכי
רעיתי יפתי
ולכי־לך׃
|
|
14 | יונתי בחגוי הסלע
בסתר המדרגה
הראיני את־מראיך
השמיעיני את־ קולך
כי־קולך ערב
ומראיך נאוה׃
|
|
15 | אחזו־לנו שועלים
שועלים קטנים
מחבלים כרמים
וכרמינו סמדר׃
|
|
16 | דודי לי ואני לו
הרעה בשושנים׃
|
|
17 | עד שיפוח היום
ונסו הצללים סב
דמה־לך דודי לצבי
או לעפר האילים
על־הרי בתר׃
|
|