| Chapter 9 |
1 | כי את־כל־זה נתתי
אל־לבי ולבור
את־כל־זה אשר
הצדיקים והחכמים
ועבדיהם ביד
האלהים גם־אהבה
גם־שנאה אין יודע
האדם הכל לפניהם׃
|
|
2 | הכל כאשר לכל מקרה
אחד לצדיק ולרשע
לטוב ולטהור ולטמא
ולזבח ולאשר איננו
זבח כטוב כחטא
הנשבע כאשר שבועה
ירא׃
|
|
3 | זה רע בכל
אשר־נעשה תחת השמש
כי־מקרה אחד לכל
וגם לב בני־האדם
מלא־רע והוללות
בלבבם בחייהם
ואחריו אל־המתים׃
|
|
4 | כי־מי אשר יבחר אל
כל־החיים יש בטחון
כי־לכלב חי הוא
טוב מן־ האריה
המת׃
|
|
5 | כי החיים יודעים
שימתו והמתים אינם
יודעים מאומה
ואין־עוד להם שכר
כי נשכח זכרם׃
|
|
6 | גם אהבתם גם־שנאתם
גם־קנאתם כבר אבדה
וחלק אין־להם עוד
לעולם בכל
אשר־נעשה תחת
השמש׃
|
|
7 | לך אכל בשמחה לחמך
ושתה בלב־טוב יינך
כי כבר רצה האלהים
את־ מעשיך׃
|
|
8 | בכל־עת יהיו בגדיך
לבנים ושמן
על־ראשך אל־יחסר׃
|
|
9 | ראה חיים עם־אשה
אשר־אהבת כל־ימי
חיי הבלך אשר
נתן־לך תחת השמש
כל ימי הבלך כי
הוא חלקך בחיים
ובעמלך אשר־אתה
עמל תחת השמש׃
|
|
10 | כל אשר תמצא ידך
לעשות בכחך עשה כי
אין מעשה וחשבון
ודעת וחכמה בשאול
אשר אתה הלך שמה׃
|
|
11 | שבתי וראה
תחת־השמש כי לא
לקלים המרוץ ולא
לגבורים המלחמה
וגם לא לחכמים לחם
וגם לא לנבנים עשר
וגם לא לידעים חן
כי־עת ופגע יקרה
את־כלם׃
|
|
12 | כי גם לא־ידע האדם
את־עתו כדגים
שנאחזים במצודה
רעה וכצפרים
האחזות בפח כהם
יוקשים בני האדם
לעת רעה כשתפול
עליהם פתאם׃
|
|
13 | גם־זה ראיתי חכמה
תחת השמש וגדולה
היא אלי׃
|
|
14 | עיר קטנה ואנשים
בה מעט ובא־אליה
מלך גדול וסבב אתה
ובנה עליה מצודים
גדלים׃
|
|
15 | ומצא בה איש מסכן
חכם ומלט־הוא
את־העיר בחכמתו
ואדם לא זכר את־
האיש המסכן ההוא׃
|
|
16 | ואמרתי אני טובה
חכמה מגבורה וחכמת
המסכן בזויה
ודבריו אינם
נשמעים׃
|
|
17 | דברי חכמים בנחת
נשמעים מזעקת מושל
בכסילים׃
|
|
18 | טובה חכמה מכלי
קרב וחוטא אחד
יאבד טובה הרבה׃
|
|