| Chapter 5 |
1 | אל־תבהל על־פיך
ולבך אל־ימהר
להוציא דבר לפני
האלהים כי האלהים
בשמים ואתה
על־הארץ על־כן
יהיו דבריך מעטים׃
|
|
2 | כי בא החלום ברב
ענין וקול כסיל
ברב דברים׃
|
|
3 | כאשר תדר נדר
לאלהים אל־תאחר
לשלמו כי אין חפץ
בכסילים את אשר־
תדר שלם׃
|
|
4 | טוב אשר לא־תדר
משתדור ולא תשלם׃
|
|
5 | אל־תתן את־פיך
לחטיא את־בשרך
ואל־תאמר לפני
המלאך כי שגגה היא
למה יקצף האלהים
על־קולך וחבל
את־מעשה ידיך׃
|
|
6 | כי ברב חלמות
והבלים ודברים
הרבה כי את־האלהים
ירא׃
|
|
7 | אם־עשק רש וגזל
משפט וצדק תראה
במדינה אל־תתמה
על־החפץ כי גבה
מעל גבה שמר
וגבהים עליהם׃
|
|
8 | ויתרון ארץ בכל
היא מלך לשדה
נעבד׃
|
|
9 | אהב כסף לא־ישבע
כסף ומי־אהב בהמון
לא תבואה גם־זה
הבל׃
|
|
10 | ברבות הטובה רבו
אוכליה ומה־כשרון
לבעליה כי אם־ראית
עיניו׃
|
|
11 | מתוקה שנת העבד
אם־מעט ואם־הרבה
יאכל והשבע לעשיר
איננו מניח לו
לישון׃
|
|
12 | יש רעה חולה ראיתי
תחת השמש עשר שמור
לבעליו לרעתו׃
|
|
13 | ואבד העשר ההוא
בענין רע והוליד
בן ואין בידו
מאומה׃
|
|
14 | כאשר יצא מבטן אמו
ערום ישוב ללכת
כשבא ומאומה
לא־ישא בעמלו שילך
בידו׃
|
|
15 | וגם־זה רעה חולה
כל־עמת שבא כן ילך
ומה־יתרון לו
שיעמל לרוח׃
|
|
16 | גם כל־ימיו בחשך
יאכל וכעס הרבה
וחליו וקצף׃
|
|
17 | הנה אשר־ראיתי אני
טוב אשר־יפה
לאכול־ולשתות
ולראות טובה בכל־
עמלו שיעמל
תחת־השמש מספר
ימי־חיו
אשר־נתן־לו האלהים
כי־הוא חלקו׃
|
|
18 | גם כל־האדם אשר
נתן־לו האלהים עשר
ונכסים והשליטו
לאכל ממנו ולשאת
את־חלקו ולשמח
בעמלו זה מתת
אלהים היא׃
|
|
19 | כי לא הרבה יזכר
את־ימי חייו כי
האלהים מענה בשמחת
לבו׃
|
|