| Chapter 1 |
1 | דברי קהלת בן־דוד
מלך בירושלם׃
|
|
2 | הבל הבלים אמר
קהלת הבל הבלים
הכל הבל׃
|
|
3 | מה־יתרון לאדם
בכל־עמלו שיעמל
תחת השמש׃
|
|
4 | דור הלך ודור בא
והארץ לעולם עמדת׃
|
|
5 | וזרח השמש ובא
השמש ואל־מקומו
שואף זורח הוא שם׃
|
|
6 | הולך אל־דרום
וסובב אל־צפון
סובב סבב הולך
הרוח ועל־סביבתיו
שב הרוח׃
|
|
7 | כל־הנחלים הלכים
אל־הים והים איננו
מלא אל־מקום
שהנחלים הלכים שם
הם שבים ללכת׃
|
|
8 | כל־הדברים יגעים
לא־יוכל איש לדבר
לא־תשבע עין לראות
ולא־תמלא אזן
משמע׃
|
|
9 | מה־שהיה הוא שיהיה
ומה־שנעשה הוא
שיעשה ואין כל־חדש
תחת השמש׃
|
|
10 | יש דבר שיאמר
ראה־זה חדש הוא
כבר היה לעלמים
אשר היה מלפננו׃
|
|
11 | אין זכרון לראשנים
וגם לאחרנים שיהיו
לא־יהיה להם זכרון
עם שיהיו לאחרנה׃
|
|
12 | אני קהלת הייתי
מלך על־ישראל
בירושלם׃
|
|
13 | ונתתי את־לבי
לדרוש ולתור בחכמה
על כל־אשר נעשה
תחת השמים הוא
ענין רע נתן אלהים
לבני האדם לענות
בו׃
|
|
14 | ראיתי
את־כל־המעשים
שנעשו תחת השמש
והנה הכל הבל
ורעות רוח׃
|
|
15 | מעות לא־יוכל לתקן
וחסרון לא־יוכל
להמנות׃
|
|
16 | דברתי אני עם־לבי
לאמר אני הנה
הגדלתי והוספתי
חכמה על כל־אשר־
היה לפני
על־ירושלם ולבי
ראה הרבה חכמה
ודעת׃
|
|
17 | ואתנה לבי לדעת
חכמה ודעת הוללות
ושכלות ידעתי
שגם־זה הוא רעיון
רוח׃
|
|
18 | כי ברב חכמה
רב־כעס ויוסיף דעת
יוסיף מכאוב׃
|
|