| Chapter 27 |
1 | אל־תתהלל ביום מחר
כי לא־תדע מה־ילד
יום׃
|
|
2 | יהללך זר ולא־פיך
נכרי ואל־שפתיך׃
|
|
3 | כבד־אבן ונטל החול
וכעס אויל כבד
משניהם׃
|
|
4 | אכזריות חמה ושטף
אף ומי יעמד לפני
קנאה׃
|
|
5 | טובה תוכחת מגלה
מאהבה מסתרת׃
|
|
6 | נאמנים פצעי אוהב
ונעתרות נשיקות
שונא׃
|
|
7 | נפש שבעה תבוס נפת
ונפש רעבה כל־מר
מתוק׃
|
|
8 | כצפור נודדת
מן־קנה כן־איש
נודד ממקומו׃
|
|
9 | שמן וקטרת ישמח־לב
ומתק רעהו
מעצת־נפש׃
|
|
10 | רעך ורעה אביך
אל־תעזב ובית אחיך
אל־תבוא ביום אידך
טוב שכן קרוב מאח
רחוק׃
|
|
11 | חכם בני ושמח לבי
ואשיבה חרפי דבר׃
|
|
12 | ערום ראה רעה נסתר
פתאים עברו נענשו׃
|
|
13 | קח־בגדו כי־ערב זר
ובעד נכריה חבלהו׃
|
|
14 | מברך רעהו בקול
גדול בבקר השכים
קללה תחשב לו׃
|
|
15 | דלף טורד ביום
סגריר ואשת מדונים
נשתוה׃
|
|
16 | צפניה צפן־רוח
ושמן ימינו יקרא׃
|
|
17 | ברזל בברזל יחד
ואיש יחד
פני־רעהו׃
|
|
18 | נצר תאנה יאכל
פריה ושמר אדניו
יכבד׃
|
|
19 | כמים הפנים לפנים
כן לב־האדם לאדם׃
|
|
20 | שאול ואבדה לא
תשבענה ועיני האדם
לא תשבענה׃
|
|
21 | מצרף לכסף וכור
לזהב ואיש לפי
מהללו׃
|
|
22 | אם תכתוש־את־האויל
במכתש בתוך הריפות
בעלי לא־תסור
מעליו אולתו׃
|
|
23 | ידע תדע פני צאנך
שית לבך לעדרים׃
|
|
24 | כי לא לעולם חסן
ואם־נזר לדור דור׃
|
|
25 | גלה חציר
ונראה־דשא ונאספו
עשבות הרים׃
|
|
26 | כבשים ללבושך
ומחיר שדה עתודים׃
|
|
27 | ודי חלב עזים
ללחמך ללחם ביתך
וחיים לנערותיך׃
|
|