| Chapter 147 |
1 | הללו יה כי־טוב זמרה אלהינו כי־נעים נאוה תהלה׃
|
|
2 | בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃
|
|
3 | הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃
|
|
4 | מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃
|
|
5 | גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר׃
|
|
6 | מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי־ארץ׃
|
|
7 | ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃
|
|
8 | המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
|
|
9 | נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
|
|
10 | לא בגבורת הסוס יחפץ לא־בשוקי האיש ירצה׃
|
|
11 | רוצה יהוה את־יראיו את־המיחלים לחסדו׃
|
|
12 | שבחי ירושלם את־יהוה הללי אלהיך ציון׃
|
|
13 | כי־חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃
|
|
14 | השם־גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃
|
|
15 | השלח אמרתו ארץ עד־מהרה ירוץ דברו׃
|
|
16 | הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃
|
|
17 | משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃
|
|
18 | ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו־מים׃
|
|
19 | מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃
|
|
20 | לא עשה כן לכל־גוי ומשפטים בל־ידעום הללו־יה׃
|
|