| Chapter 74 |
1 | משכיל לאסף למה
אלהים זנחת לנצח
יעשן אפך בצאן
מרעיתך׃
|
|
2 | זכר עדתך קנית קדם
גאלת שבט נחלתך
הר־ציון זה שכנת
בו׃
|
|
3 | הרימה פעמיך
למשאות נצח כל־הרע
אויב בקדש׃
|
|
4 | שאגו צרריך בקרב
מועדך שמו אותתם
אתות׃
|
|
5 | יודע כמביא למעלה
בסבך־עץ קרדמות׃
|
|
6 | ועת פתוחיה יחד
בכשיל וכילפת
יהלמון׃
|
|
7 | שלחו באש מקדשך
לארץ חללו
משכן־שמך׃
|
|
8 | אמרו בלבם נינם
יחד שרפו
כל־מועדי־אל בארץ׃
|
|
9 | אותתינו לא ראינו
אין־עוד נביא
ולא־אתנו ידע
עד־מה׃
|
|
10 | עד־מתי אלהים יחרף
צר ינאץ אויב שמך
לנצח׃
|
|
11 | למה תשיב ידך
וימינך מקרב חוקך
כלה׃
|
|
12 | ואלהים מלכי מקדם
פעל ישועות בקרב
הארץ׃
|
|
13 | אתה פוררת בעזך ים
שברת ראשי תנינים
על־המים׃
|
|
14 | אתה רצצת ראשי
לויתן תתננו מאכל
לעם לציים׃
|
|
15 | אתה בקעת מעין
ונחל אתה הובשת
נהרות איתן׃
|
|
16 | לך יום אף־לך לילה
אתה הכינות מאור
ושמש׃
|
|
17 | אתה הצבת
כל־גבולות ארץ קיץ
וחרף אתה יצרתם׃
|
|
18 | זכר־זאת אויב חרף
יהוה ועם נבל נאצו
שמך׃
|
|
19 | אל־תתן לחית נפש
תורך חית ענייך
אל־תשכח לנצח׃
|
|
20 | הבט לברית כי מלאו
מחשכי־ארץ נאות
חמס׃
|
|
21 | אל־ישב דך נכלם
עני ואביון יהללו
שמך׃
|
|
22 | קומה אלהים ריבה
ריבך זכר חרפתך
מני־נבל כל־היום׃
|
|
23 | אל־תשכח קול צרריך
שאון קמיך עלה
תמיד׃
|
|