| Chapter 9 |
1 | למנצח עלמות לבן
מזמור לדוד׃
|
|
2 | אודה יהוה בכל־לבי
אספרה
כל־נפלאותיך׃
|
|
3 | אשמחה ואעלצה בך
אזמרה שמך עליון׃
|
|
4 | בשוב־אויבי אחור
יכשלו ויאבדו
מפניך׃
|
|
5 | כי־עשית משפטי
ודיני ישבת לכסא
שופט צדק׃
|
|
6 | גערת גוים אבדת
רשע שמם מחית
לעולם ועד׃
|
|
7 | האויב תמו חרבות
לנצח וערים נתשת
אבד זכרם המה׃
|
|
8 | ויהוה לעולם ישב
כונן למשפט כסאו׃
|
|
9 | והוא ישפט־תבל
בצדק ידין לאמים
במישרים׃
|
|
10 | ויהי יהוה משגב
לדך משגב לעתות
בצרה׃
|
|
11 | ויבטחו בך יודעי
שמך כי לא־עזבת
דרשיך יהוה׃
|
|
12 | זמרו ליהוה ישב
ציון הגידו בעמים
עלילותיו׃
|
|
13 | כי־דרש דמים אותם
זכר לא־שכח צעקת
עניים׃
|
|
14 | חננני יהוה ראה
עניי משנאי מרוממי
משערי מות׃
|
|
15 | למען אספרה
כל־תהלתיך בשערי
בת־ציון אגילה
בישועתך׃
|
|
16 | טבעו גוים בשחת
עשו ברשת־זו טמנו
נלכדה רגלם׃
|
|
17 | נודע יהוה משפט
עשה בפעל כפיו
נוקש רשע הגיון
סלה׃
|
|
18 | ישובו רשעים
לשאולה כל־גוים
שכחי אלהים׃
|
|
19 | כי לא לנצח ישכח
אביון תקות ענוים
תאבד לעד׃
|
|
20 | קומה יהוה אל־יעז
אנוש ישפטו גוים
על־פניך׃
|
|
21 | שיתה יהוה מורה
להם ידעו גוים
אנוש המה סלה׃
|
|