| Chapter 22 |
1 | |
2 | הלאל יסכן־גבר
כי־יסכן עלימו
משכיל׃
|
|
3 | החפץ לשדי כי תצדק
ואם־בצע כי־תתם
דרכיך׃
|
|
4 | המיראתך יכיחך
יבוא עמך במשפט׃
|
|
5 | הלא רעתך רבה
ואין־קץ לעונתיך׃
|
|
6 | כי־תחבל אחיך חנם
ובגדי ערומים
תפשיט׃
|
|
7 | לא־מים עיף תשקה
ומרעב תמנע־לחם׃
|
|
8 | ואיש זרוע לו הארץ
ונשוא פנים ישב
בה׃
|
|
9 | אלמנות שלחת ריקם
וזרעות יתמים
ידכא׃
|
|
10 | על־כן סביבותיך
פחים ויבהלך פחד
פתאם׃
|
|
11 | או־חשך לא־תראה
ושפעת־מים תכסך׃
|
|
12 | הלא־אלוה גבה שמים
וראה ראש כוכבים
כי־רמו׃
|
|
13 | ואמרת מה־ידע אל
הבעד ערפל ישפוט׃
|
|
14 | עבים סתר־לו ולא
יראה וחוג שמים
יתהלך׃
|
|
15 | הארח עולם תשמר
אשר דרכו מתי־און׃
|
|
16 | אשר־קמטו ולא־עת
נהר יוצק יסודם׃
|
|
17 | האמרים לאל סור
ממנו ומה־יפעל שדי
למו׃
|
|
18 | והוא מלא בתיהם
טוב ועצת רשעים
רחקה מני׃
|
|
19 | יראו צדיקים
וישמחו ונקי
ילעג־למו׃
|
|
20 | אם־לא נכחד קימנו
ויתרם אכלה אש׃
|
|
21 | הסכן־נא עמו ושלם
בהם תבואתך טובה׃
|
|
22 | קח־נא מפיו תורה
ושים אמריו בלבבך׃
|
|
23 | אם־תשוב עד־שדי
תבנה תרחיק עולה
מאהלך׃
|
|
24 | ושית־על־עפר בצר
ובצור נחלים
אופיר׃
|
|
25 | והיה שדי בצריך
וכסף תועפות לך׃
|
|
26 | כי־אז על־שדי
תתענג ותשא
אל־אלוה פניך׃
|
|
27 | תעתיר אליו וישמעך
ונדריך תשלם׃
|
|
28 | ותגזר־אומר ויקם
לך ועל־דרכיך נגה
אור׃
|
|
29 | כי־השפילו ותאמר
גוה ושח עינים
יושע׃
|
|
30 | ימלט אי־נקי ונמלט
בבר כפיך׃
|
|