| Chapter 9 |
1 | |
2 | אמנם ידעתי כי־כן
ומה־יצדק אנוש
עם־אל׃
|
|
3 | אם־יחפץ לריב עמו
לא־יעננו אחת
מני־אלף׃
|
|
4 | חכם לבב ואמיץ כח
מי־הקשה אליו
וישלם׃
|
|
5 | המעתיק הרים ולא
ידעו אשר הפכם
באפו׃
|
|
6 | המרגיז ארץ ממקומה
ועמודיה יתפלצון׃
|
|
7 | האמר לחרס ולא
יזרח ובעד כוכבים
יחתם׃
|
|
8 | נטה שמים לבדו
ודורך על־במתי ים׃
|
|
9 | עשה־עש כסיל וכימה
וחדרי תמן׃
|
|
10 | עשה גדלות עד־אין
חקר ונפלאות
עד־אין מספר׃
|
|
11 | הן יעבר עלי ולא
אראה ויחלף
ולא־אבין לו׃
|
|
12 | הן יחתף מי ישיבנו
מי־יאמר אליו
מה־תעשה׃
|
|
13 | אלוה לא־ישיב אפו
תחתו שחחו עזרי
רהב׃
|
|
14 | אף כי־אנכי אעננו
אבחרה דברי עמו׃
|
|
15 | אשר אם־צדקתי לא
אענה למשפטי
אתחנן׃
|
|
16 | אם־קראתי ויענני
לא־אאמין כי־יאזין
קולי׃
|
|
17 | אשר־בשערה ישופני
והרבה פצעי חנם׃
|
|
18 | לא־יתנני השב רוחי
כי ישבעני ממררים׃
|
|
19 | אם־לכח אמיץ הנה
ואם־למשפט מי
יועידני׃
|
|
20 | אם־אצדק פי
ירשיעני תם־אני
ויעקשני׃
|
|
21 | תם־אני לא־אדע
נפשי אמאס חיי׃
|
|
22 | אחת היא על־כן
אמרתי תם ורשע הוא
מכלה׃
|
|
23 | אם־שוט ימית פתאם
למסת נקים ילעג׃
|
|
24 | ארץ נתנה ביד־רשע
פני־שפטיה יכסה
אם־לא אפוא
מי־הוא׃
|
|
25 | וימי קלו מני־רץ
ברחו לא־ראו טובה׃
|
|
26 | חלפו עם־אניות אבה
כנשר יטוש
עלי־אכל׃
|
|
27 | אם־אמרי אשכחה
שיחי אעזבה פני
ואבליגה׃
|
|
28 | יגרתי כל־עצבתי
ידעתי כי־לא
תנקני׃
|
|
29 | אנכי ארשע למה־זה
הבל איגע׃
|
|
30 | אם־התרחצתי
במו־שלג והזכותי
בבר כפי׃
|
|
31 | אז בשחת תטבלני
ותעבוני שלמותי׃
|
|
32 | כי־לא־איש כמני
אעננו נבוא יחדו
במשפט׃
|
|
33 | לא יש־בינינו
מוכיח ישת ידו
על־שנינו׃
|
|
34 | יסר מעלי שבטו
ואמתו אל־תבעתני׃
|
|
35 | אדברה ולא איראנו
כי לא־כן אנכי
עמדי׃
|
|