| Chapter 1 |
1 | ויהי בימי אחשורוש
הוא אחשורוש המלך
מהדו ועד־כוש שבע
ועשרים ומאה
מדינה׃
|
|
2 | בימים ההם כשבת
המלך אחשורוש על
כסא מלכותו אשר
בשושן הבירה׃
|
|
3 | בשנת שלוש למלכו
עשה משתה לכל־שריו
ועבדיו חיל פרס
ומדי הפרתמים ושרי
המדינות לפניו׃
|
|
4 | בהראתו את־עשר
כבוד מלכותו
ואת־יקר תפארת
גדולתו ימים רבים
שמונים ומאת יום׃
|
|
5 | ובמלואת הימים
האלה עשה המלך
לכל־העם הנמצאים
בשושן הבירה
למגדול ועד־קטן
משתה שבעת ימים
בחצר גנת ביתן
המלך׃
|
|
6 | חור כרפס ותכלת
אחוז בחבלי־בוץ
וארגמן על־גלילי
כסף ועמודי שש
מטות זהב וכסף על
רצפת בהט־ושש ודר
וסחרת׃
|
|
7 | והשקות בכלי זהב
וכלים מכלים שונים
ויין מלכות רב כיד
המלך׃
|
|
8 | והשתיה כדת אין
אנס כי־כן יסד
המלך על כל־רב
ביתו לעשות כרצון
איש־ואיש׃
|
|
9 | גם ושתי המלכה
עשתה משתה נשים
בית המלכות אשר
למלך אחשורוש׃
|
|
10 | ביום השביעי כטוב
לב־המלך ביין אמר
למהומן בזתא
חרבונא בגתא
ואבגתא זתר וכרכס
שבעת הסריסים
המשרתים את־פני
המלך אחשורוש׃
|
|
11 | להביא את־ושתי
המלכה לפני המלך
בכתר מלכות להראות
העמים והשרים
את־יפיה כי־טובת
מראה היא׃
|
|
12 | ותמאן המלכה ושתי
לבוא בדבר המלך
אשר ביד הסריסים
ויקצף המלך מאד
וחמתו בערה בו׃
|
|
13 | ויאמר המלך לחכמים
ידעי העתים כי־כן
דבר המלך לפני
כל־ידעי דת ודין׃
|
|
14 | והקרב אליו כרשנא
שתר אדמתא תרשיש
מרס מרסנא ממוכן
שבעת שרי פרס ומדי
ראי פני המלך
הישבים ראשנה
במלכות׃
|
|
15 | כדת מה־לעשות
במלכה ושתי על אשר
לא־עשתה את־מאמר
המלך אחשורוש ביד
הסריסים׃
|
|
16 | ויאמר מומכן לפני
המלך והשרים לא
על־המלך לבדו עותה
ושתי המלכה כי
על־כל־השרים
ועל־כל־העמים אשר
בכל־מדינות המלך
אחשורוש׃
|
|
17 | כי־יצא דבר־המלכה
על־כל־הנשים
להבזות בעליהן
בעיניהן באמרם
המלך אחשורוש אמר
להביא את־ושתי
המלכה לפניו
ולא־באה׃
|
|
18 | והיום הזה תאמרנה
שרות פרס־ומדי אשר
שמעו את־דבר המלכה
לכל שרי המלך וכדי
בזיון וקצף׃
|
|
19 | אם־על־המלך טוב
יצא דבר־מלכות
מלפניו ויכתב בדתי
פרס־ומדי ולא
יעבור אשר לא־תבוא
ושתי לפני המלך
אחשורוש ומלכותה
יתן המלך לרעותה
הטובה ממנה׃
|
|
20 | ונשמע פתגם המלך
אשר־יעשה
בכל־מלכותו כי רבה
היא וכל־הנשים
יתנו יקר לבעליהן
למגדול ועד־קטן׃
|
|
21 | וייטב הדבר בעיני
המלך והשרים ויעש
המלך כדבר ממוכן׃
|
|
22 | וישלח ספרים
אל־כל־מדינות המלך
אל־מדינה ומדינה
ככתבה ואל־עם ועם
כלשונו להיות
כל־איש שרר בביתו
ומדבר כלשון עמו׃
|
|