| Chapter 2 |
1 | ויהי בחדש ניסן
שנת עשרים
לארתחשסתא המלך
יין לפניו ואשא
את־ היין ואתנה
למלך ולא־הייתי רע
לפניו׃
|
|
2 | ויאמר לי המלך
מדוע פניך רעים
ואתה אינך חולה
אין זה כי־אם רע
לב ואירא הרבה
מאד׃
|
|
3 | ואמר למלך המלך
לעולם יחיה מדוע
לא־ירעו פני אשר
העיר בית־קברות
אבתי חרבה ושעריה
אכלו באש׃
|
|
4 | ויאמר לי המלך
על־מה־זה אתה מבקש
ואתפלל אל־אלהי
השמים׃
|
|
5 | ואמר למלך
אם־על־המלך טוב
ואם־ייטב עבדך
לפניך אשר תשלחני
אל־ יהודה אל־עיר
קברות אבתי
ואבננה׃
|
|
6 | ויאמר לי המלך
והשגל יושבת אצלו
עד־מתי יהיה מהלכך
ומתי תשוב וייטב
לפני־המלך וישלחני
ואתנה לו זמן׃
|
|
7 | ואומר למלך
אם־על־המלך טוב
אגרות יתנו־לי
על־פחוות עבר הנהר
אשר יעבירוני עד
אשר־אבוא
אל־יהודה׃
|
|
8 | ואגרת אל־אסף שמר
הפרדס אשר למלך
אשר יתן־לי עצים
לקרות את־שערי
הבירה אשר־לבית
ולחומת העיר ולבית
אשר־אבוא אליו
ויתן־לי המלך כיד־
אלהי הטובה עלי׃
|
|
9 | ואבוא אל־פחוות
עבר הנהר ואתנה
להם את אגרות המלך
וישלח עמי המלך
שרי חיל ופרשים׃
|
|
10 | וישמע סנבלט החרני
וטוביה העבד העמני
וירע להם רעה גדלה
אשר־בא אדם לבקש
טובה לבני ישראל׃
|
|
11 | ואבוא אל־ירושלם
ואהי־שם ימים
שלשה׃
|
|
12 | ואקום לילה אני
ואנשים מעט עמי
ולא־הגדתי לאדם מה
אלהי נתן אל־ לבי
לעשות לירושלם
ובהמה אין עמי כי
אם־הבהמה אשר אני
רכב בה׃
|
|
13 | ואצאה בשער־הגיא
לילה ואל־פני עין
התנין ואל־שער
האשפת ואהי שבר
בחומת ירושלם
אשר־המפרוצים
ושעריה אכלו באש׃
|
|
14 | ואעבר אל־שער העין
ואל־ברכת המלך
ואין־מקום לבהמה
לעבר תחתי׃
|
|
15 | ואהי עלה בנחל
לילה ואהי שבר
בחומה ואשוב ואבוא
בשער הגיא ואשוב׃
|
|
16 | והסגנים לא ידעו
אנה הלכתי ומה אני
עשה וליהודים
ולכהנים ולחרים
ולסגנים וליתר עשה
המלאכה עד־כן לא
הגדתי׃
|
|
17 | ואומר אלהם אתם
ראים הרעה אשר
אנחנו בה אשר
ירושלם חרבה
ושעריה נצתו באש
לכו ונבנה את־חומת
ירושלם ולא־נהיה
עוד חרפה׃
|
|
18 | ואגיד להם את־יד
אלהי אשר־היא טובה
עלי ואף־דברי המלך
אשר אמר־ לי
ויאמרו נקום
ובנינו ויחזקו
ידיהם לטובה׃
|
|
19 | וישמע סנבלט החרני
וטביה העבד העמוני
וגשם הערבי וילעגו
לנו ויבזו עלינו
ויאמרו מה־הדבר
הזה אשר אתם עשים
העל המלך אתם
מרדים׃
|
|
20 | ואשיב אותם דבר
ואומר להם אלהי
השמים הוא יצליח
לנו ואנחנו עבדיו
נקום ובנינו ולכם
אין־חלק וצדקה
וזכרון בירושלם׃
|
|