| Chapter 6 |
1 | באדין דריוש מלכא
שם טעם ובקרו בבית
ספריא די גנזיא
מהחתין תמה בבבל׃
|
|
2 | והשתכח באחמתא
בבירתא די במדי
מדינתה מגלה חדה
וכן־כתיב בגוה
דכרונה׃
|
|
3 | בשנת חדה לכורש
מלכא כורש מלכא שם
טעם בית־אלהא
בירושלם ביתא
יתבנא אתר
די־דבחין דבחין
ואשוהי מסובלין
רומה אמין שתין
פתיה אמין שתין׃
|
|
4 | נדבכין די־אבן גלל
תלתא ונדבך די־אע
חדת ונפקתא מן־בית
מלכא תתיהב׃
|
|
5 | ואף מאני בית־אלהא
די דהבה וכספא די
נבוכדנצר הנפק
מן־היכלא די־
בירושלם והיבל
לבבל יהתיבון ויהך
להיכלא די־בירושלם
לאתרה ותחת בבית
אלהא׃
|
|
6 | כען תתני פחת
עבר־נהרה שתר
בוזני וכנותהון
אפרסכיא די בעבר
נהרה רחיקין הוו
מן־תמה׃
|
|
7 | שבקו לעבידת
בית־אלהא דך פחת
יהודיא ולשבי
יהודיא בית־אלהא
דך יבנון על־אתרה׃
|
|
8 | ומני שים טעם למא
די־תעבדון עם־שבי
יהודיא אלך למבנא
בית־אלהא דך
ומנכסי מלכא די
מדת עבר נהרה
אספרנא נפקתא תהוא
מתיהבא לגבריא אלך
די־לא לבטלא׃
|
|
9 | ומה חשחן ובני
תורין ודכרין
ואמרין לעלון לאלה
שמיא חנטין מלח
חמר ומשח כמאמר
כהניא די־בירושלם
להוא מתיהב להם
יום ביום די־לא
שלו׃
|
|
10 | די־להון מהקרבין
ניחוחין לאלה שמיא
ומצלין לחיי מלכא
ובנוהי׃
|
|
11 | ומני שים טעם די
כל־אנש די יהשנא
פתגמא דנה יתנסח
אע מן־ביתה וזקיף
יתמחא עלהי וביתה
נולו יתעבד
על־דנה׃
|
|
12 | ואלהא די שכן שמה
תמה ימגר כל־מלך
ועם די ישלח ידה
להשניה לחבלה
בית־אלהא דך די
בירושלם אנה דריוש
שמת טעם אספרנא
יתעבד׃
|
|
13 | אדין תתני פחת
עבר־נהרה שתר
בוזני וכנותהון
לקבל די־שלח דריוש
מלכא כנמא אספרנא
עבדו׃
|
|
14 | ושבי יהודיא בנין
ומצלחין בנבואת
חגי נביאה וזכריה
בר־עדוא ובנו
ושכללו מן־טעם אלה
ישראל ומטעם כורש
ודריוש וארתחששתא
מלך פרס׃
|
|
15 | ושיציא ביתה דנה
עד יום תלתה לירח
אדר די־היא שנת־שת
למלכות דריוש
מלכא׃
|
|
16 | ועבדו בני־ישראל
כהניא ולויא ושאר
בני־גלותא חנכת
בית־אלהא דנה
בחדוה׃
|
|
17 | והקרבו לחנכת
בית־אלהא דנה
תורין מאה דכרין
מאתין אמרין ארבע
מאה וצפירי עזין
לחטיא על־כל־ישראל
תרי־עשר למנין
שבטי ישראל׃
|
|
18 | והקימו כהניא
בפלגתהון ולויא
במחלקתהון
על־עבידת אלהא די
בירושלם ככתב ספר
משה׃
|
|
19 | ויעשו בני־הגולה
את־הפסח בארבעה
עשר לחדש הראשון׃
|
|
20 | כי הטהרו הכהנים
והלוים כאחד כלם
טהורים וישחטו
הפסח לכל־בני
הגולה ולאחיהם
הכהנים ולהם׃
|
|
21 | ויאכלו בני־ישראל
השבים מהגולה וכל
הנבדל מטמאת
גוי־הארץ אלהם
לדרש ליהוה אלהי
ישראל׃
|
|
22 | ויעשו חג־מצות
שבעת ימים בשמחה
כי שמחם יהוה והסב
לב מלך־אשור עליהם
לחזק ידיהם במלאכת
בית־האלהים אלהי
ישראל׃
|
|