| Chapter 17 |
1 | ויהי כאשר ישב
דויד בביתו ויאמר
דויד אל־נתן הנביא
הנה אנכי יושב
בבית הארזים וארון
ברית־יהוה תחת
יריעות׃
|
|
2 | ויאמר נתן אל־דויד
כל אשר בלבבך עשה
כי האלהים עמך׃
|
|
3 | ויהי בלילה ההוא
ויהי דבר־אלהים
אל־נתן לאמר׃
|
|
4 | לך ואמרת אל־דויד
עבדי כה אמר יהוה
לא אתה תבנה־לי
הבית לשבת׃
|
|
5 | כי לא ישבתי בבית
מן־היום אשר
העליתי את־ישראל
עד היום הזה ואהיה
מאהל אל־אהל
וממשכן׃
|
|
6 | בכל אשר־התהלכתי
בכל־ישראל הדבר
דברתי את־אחד שפטי
ישראל אשר צויתי
לרעות את־עמי לאמר
למה לא־בניתם לי
בית ארזים׃
|
|
7 | ועתה כה־תאמר
לעבדי לדויד כה
אמר יהוה צבאות
אני לקחתיך
מן־הנוה מן־אחרי
הצאן להיות נגיד
על עמי ישראל׃
|
|
8 | ואהיה עמך בכל אשר
הלכת ואכרית
את־כל־אויביך
מפניך ועשיתי לך
שם כשם הגדולים
אשר בארץ׃
|
|
9 | ושמתי מקום לעמי
ישראל ונטעתיהו
ושכן תחתיו ולא
ירגז עוד ולא־
יוסיפו בני־עולה
לבלתו כאשר
בראשונה׃
|
|
10 | ולמימים אשר צויתי
שפטים על־עמי
ישראל והכנעתי
את־כל־אויביך ואגד
לך ובית יבנה־לך
יהוה׃
|
|
11 | והיה כי־מלאו ימיך
ללכת עם־אבתיך
והקימותי את־זרעך
אחריך אשר יהיה
מבניך והכינותי
את־מלכותו׃
|
|
12 | הוא יבנה־לי בית
וכננתי את־כסאו
עד־עולם׃
|
|
13 | אני אהיה־לו לאב
והוא יהיה־לי לבן
וחסדי לא־אסיר
מעמו כאשר הסירותי
מאשר היה לפניך׃
|
|
14 | והעמדתיהו בביתי
ובמלכותי עד־העולם
וכסאו יהיה נכון
עד־עולם׃
|
|
15 | ככל הדברים האלה
וככל החזון הזה כן
דבר נתן אל־דויד׃
|
|
16 | ויבא המלך דויד
וישב לפני יהוה
ויאמר מי־אני יהוה
אלהים ומי ביתי כי
הביאתני עד־הלם׃
|
|
17 | ותקטן זאת בעיניך
אלהים ותדבר
על־בית־עבדך
למרחוק וראיתני
כתור האדם המעלה
יהוה אלהים׃
|
|
18 | מה־יוסיף עוד דויד
אליך לכבוד
את־עבדך ואתה
את־עבדך ידעת׃
|
|
19 | יהוה בעבור עבדך
וכלבך עשית את
כל־הגדולה הזאת
להדיע את־כל־
הגדלות׃
|
|
20 | יהוה אין כמוך
ואין אלהים זולתך
בכל אשר־שמענו
באזנינו׃
|
|
21 | ומי כעמך ישראל
גוי אחד בארץ אשר
הלך האלהים לפדות
לו עם לשום לך שם
גדלות ונראות לגרש
מפני עמך אשר־פדית
ממצרים גוים׃
|
|
22 | ותתן את־עמך ישראל
לך לעם עד־עולם
ואתה יהוה היית
להם לאלהים׃
|
|
23 | ועתה יהוה הדבר
אשר דברת על־עבדך
ועל־ביתו יאמן
עד־עולם ועשה כאשר
דברת׃
|
|
24 | ויאמן ויגדל שמך
עד־עולם לאמר יהוה
צבאות אלהי ישראל
אלהים לישראל
ובית־דויד עבדך
נכון לפניך׃
|
|
25 | כי אתה אלהי גלית
את־אזן עבדך לבנות
לו בית על־כן מצא
עבדך להתפלל
לפניך׃
|
|
26 | ועתה יהוה אתה־הוא
האלהים ותדבר
על־עבדך הטובה
הזאת׃
|
|
27 | ועתה הואלת לברך
את־בית עבדך להיות
לעולם לפניך
כי־אתה יהוה ברכת
ומברך לעולם׃
|
|