| Chapter 15 |
1 | ויעש־לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט־לו אהל׃
|
|
2 | אז אמר דויד לא לשאת את־ארון האלהים כי אם־הלוים כי־בם בחר יהוה לשאת את־ארון יהוה ולשרתו עד־עולם׃
|
|
3 | ויקהל דויד את־כל־ישראל אל־ירושלם להעלות את־ארון יהוה אל־מקומו אשר־הכין לו׃
|
|
4 | ויאסף דויד את־בני אהרן ואת־הלוים׃
|
|
5 | לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃
|
|
6 | לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃
|
|
7 | לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃
|
|
8 | לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃
|
|
9 | לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃
|
|
10 | לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃
|
|
11 | ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃
|
|
12 | ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל־הכינותי לו׃
|
|
13 | כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי־לא דרשנהו כמשפט׃
|
|
14 | ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את־ארון יהוה אלהי ישראל׃
|
|
15 | וישאו בני־הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃
|
|
16 | ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את־אחיהם המשררים בכלי־שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים־בקול לשמחה׃
|
|
17 | ויעמידו הלוים את הימן בן־יואל ומן־אחיו אסף בן־ברכיהו ומן־בני מררי אחיהם איתן בן־קושיהו׃
|
|
18 | ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃
|
|
19 | והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃
|
|
20 | וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על־עלמות׃
|
|
21 | ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על־ השמינית לנצח׃
|
|
22 | וכנניהו שר־הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃
|
|
23 | וברכיה ואלקנה שערים לארון׃
|
|
24 | ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון׃
|
|
25 | ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את־ארון ברית־ יהוה מן־בית עבד־אדם בשמחה׃
|
|
26 | ויהי בעזר האלהים את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה ויזבחו שבעה־ פרים ושבעה אילים׃
|
|
27 | ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל־הלוים הנשאים את־הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל־דויד אפוד בד׃
|
|
28 | וכל־ישראל מעלים את־ארון ברית־יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃
|
|
29 | ויהי ארון ברית יהוה בא עד־עיר דויד ומיכל בת־שאול נשקפה בעד החלון ותרא את־המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה׃
|
|