| Chapter 3 |
1 | ויהורם בן־אחאב
מלך על־ישראל
בשמרון בשנת שמנה
עשרה ליהושפט מלך
יהודה וימלך
שתים־עשרה שנה׃
|
|
2 | ויעשה הרע בעיני
יהוה רק לא כאביו
וכאמו ויסר
את־מצבת הבעל אשר
עשה אביו׃
|
|
3 | רק בחטאות ירבעם
בן־נבט אשר־החטיא
את־ישראל דבק
לא־סר ממנה׃
|
|
4 | ומישע מלך־מואב
היה נקד והשיב
למלך־ישראל
מאה־אלף כרים ומאה
אלף אילים צמר׃
|
|
5 | ויהי כמות אחאב
ויפשע מלך־מואב
במלך ישראל׃
|
|
6 | ויצא המלך יהורם
ביום ההוא משמרון
ויפקד
את־כל־ישראל׃
|
|
7 | וילך וישלח
אל־יהושפט
מלך־יהודה לאמר
מלך מואב פשע בי
התלך אתי אל־מואב
למלחמה ויאמר אעלה
כמוני כמוך כעמי
כעמך כסוסי
כסוסיך׃
|
|
8 | ויאמר אי־זה הדרך
נעלה ויאמר דרך
מדבר אדום׃
|
|
9 | וילך מלך ישראל
ומלך־יהודה ומלך
אדום ויסבו דרך
שבעת ימים ולא־
היה מים למחנה
ולבהמה אשר
ברגליהם׃
|
|
10 | ויאמר מלך ישראל
אהה כי־קרא יהוה
לשלשת המלכים האלה
לתת אותם
ביד־מואב׃
|
|
11 | ויאמר יהושפט האין
פה נביא ליהוה
ונדרשה את־יהוה
מאותו ויען אחד
מעבדי מלך־ישראל
ויאמר פה אלישע
בן־שפט אשר־יצק
מים על־ידי אליהו׃
|
|
12 | ויאמר יהושפט יש
אותו דבר־יהוה
וירדו אליו מלך
ישראל ויהושפט
ומלך אדום׃
|
|
13 | ויאמר אלישע
אל־מלך ישראל
מה־לי ולך לך
אל־נביאי אביך
ואל־ נביאי אמך
ויאמר לו מלך
ישראל אל כי־קרא
יהוה לשלשת המלכים
האלה לתת אותם
ביד־מואב׃
|
|
14 | ויאמר אלישע
חי־יהוה צבאות אשר
עמדתי לפניו כי
לולי פני יהושפט
מלך־יהודה אני נשא
אם־אביט אליך
ואם־אראך׃
|
|
15 | ועתה קחו־לי מנגן
והיה כנגן המנגן
ותהי עליו
יד־יהוה׃
|
|
16 | ויאמר כה אמר יהוה
עשה הנחל הזה גבים
גבים׃
|
|
17 | כי־כה אמר יהוה
לא־תראו רוח
ולא־תראו גשם
והנחל ההוא ימלא
מים ושתיתם אתם
ומקניכם ובהמתכם׃
|
|
18 | ונקל זאת בעיני
יהוה ונתן את־מואב
בידכם׃
|
|
19 | והכיתם כל־עיר
מבצר וכל־עיר
מבחור וכל־עץ טוב
תפילו וכל־מעיני־
מים תסתמו וכל
החלקה הטובה תכאבו
באבנים׃
|
|
20 | ויהי בבקר כעלות
המנחה והנה־מים
באים מדרך אדום
ותמלא הארץ את־
המים׃
|
|
21 | וכל־מואב שמעו
כי־עלו המלכים
להלחם בם ויצעקו
מכל חגר חגרה
ומעלה ויעמדו
על־הגבול׃
|
|
22 | וישכימו בבקר
והשמש זרחה
על־המים ויראו
מואב מנגד את־המים
אדמים כדם׃
|
|
23 | ויאמרו דם זה החרב
נחרבו המלכים ויכו
איש את־רעהו ועתה
לשלל מואב׃
|
|
24 | ויבאו אל־מחנה
ישראל ויקמו ישראל
ויכו את־מואב
וינסו מפניהם
ויבו־בה והכות
את־מואב׃
|
|
25 | והערים יהרסו
וכל־חלקה טובה
ישליכו איש־אבנו
ומלאוה וכל־מעין־
מים יסתמו
וכל־עץ־טוב יפילו
עד־השאיר אבניה
בקיר חרשת ויסבו
הקלעים ויכוה׃
|
|
26 | וירא מלך מואב
כי־חזק ממנו
המלחמה ויקח אותו
שבע־מאות איש שלף
חרב להבקיע אל־מלך
אדום ולא יכלו׃
|
|
27 | ויקח את־בנו הבכור
אשר־ימלך תחתיו
ויעלהו עלה
על־החמה ויהי קצף־
גדול על־ישראל
ויסעו מעליו וישבו
לארץ׃
|
|