| Chapter 2 |
1 | ויהי בהעלות יהוה
את־אליהו בסערה
השמים וילך אליהו
ואלישע מן־ הגלגל׃
|
|
2 | ויאמר אליהו
אל־אלישע שב־נא פה
כי יהוה שלחני
עד־בית־אל ויאמר
אלישע חי־יהוה
וחי־נפשך אם־אעזבך
וירדו בית־אל׃
|
|
3 | ויצאו בני־הנביאים
אשר־בית־אל
אל־אלישע ויאמרו
אליו הידעת כי
היום יהוה לקח
את־אדניך מעל ראשך
ויאמר גם־אני
ידעתי החשו׃
|
|
4 | ויאמר לו אליהו
אלישע שב־נא פה כי
יהוה שלחני יריחו
ויאמר חי־ יהוה
וחי־נפשך אם־אעזבך
ויבאו יריחו׃
|
|
5 | ויגשו בני־הנביאים
אשר־ביריחו
אל־אלישע ויאמרו
אליו הידעת כי
היום יהוה לקח
את־אדניך מעל ראשך
ויאמר גם־אני
ידעתי החשו׃
|
|
6 | ויאמר לו אליהו
שב־נא פה כי יהוה
שלחני הירדנה
ויאמר חי־יהוה
וחי־נפשך אם־אעזבך
וילכו שניהם׃
|
|
7 | וחמשים איש מבני
הנביאים הלכו
ויעמדו מנגד מרחוק
ושניהם עמדו על־
הירדן׃
|
|
8 | ויקח אליהו
את־אדרתו ויגלם
ויכה את־המים
ויחצו הנה והנה
ויעברו שניהם
בחרבה׃
|
|
9 | ויהי כעברם ואליהו
אמר אל־אלישע שאל
מה אעשה־לך בטרם
אלקח מעמך ויאמר
אלישע ויהי־נא
פי־שנים ברוחך
אלי׃
|
|
10 | ויאמר הקשית לשאול
אם־תראה אתי לקח
מאתך יהי־לך כן
ואם־אין לא יהיה׃
|
|
11 | ויהי המה הלכים
הלוך ודבר והנה
רכב־אש וסוסי אש
ויפרדו בין שניהם
ויעל אליהו בסערה
השמים׃
|
|
12 | ואלישע ראה והוא
מצעק אבי אבי רכב
ישראל ופרשיו ולא
ראהו עוד ויחזק
בבגדיו ויקרעם
לשנים קרעים׃
|
|
13 | וירם את־אדרת
אליהו אשר נפלה
מעליו וישב ויעמד
על־שפת הירדן׃
|
|
14 | ויקח את־אדרת
אליהו אשר־נפלה
מעליו ויכה
את־המים ויאמר איה
יהוה אלהי אליהו
אף־הוא ויכה
את־המים ויחצו הנה
והנה ויעבר אלישע׃
|
|
15 | ויראהו
בני־הנביאים
אשר־ביריחו מנגד
ויאמרו נחה רוח
אליהו על־ אלישע
ויבאו לקראתו
וישתחוו־לו ארצה׃
|
|
16 | ויאמרו אליו
הנה־נא
יש־את־עבדיך חמשים
אנשים בני־חיל
ילכו נא ויבקשו
את־אדניך פן־נשאו
רוח יהוה וישלכהו
באחד ההרים או
באחת הגיאות ויאמר
לא תשלחו׃
|
|
17 | ויפצרו־בו עד־בש
ויאמר שלחו וישלחו
חמשים איש ויבקשו
שלשה־ימים ולא
מצאהו׃
|
|
18 | וישבו אליו והוא
ישב ביריחו ויאמר
אלהם הלוא־אמרתי
אליכם אל־ תלכו׃
|
|
19 | ויאמרו אנשי העיר
אל־אלישע הנה־נא
מושב העיר טוב
כאשר אדני ראה
והמים רעים והארץ
משכלת׃
|
|
20 | ויאמר קחו־לי
צלחית חדשה ושימו
שם מלח ויקחו
אליו׃
|
|
21 | ויצא אל־מוצא המים
וישלך־שם מלח
ויאמר כה־אמר יהוה
רפאתי למים האלה
לא־יהיה משם עוד
מות ומשכלת׃
|
|
22 | וירפו המים עד
היום הזה כדבר
אלישע אשר דבר׃
|
|
23 | ויעל משם בית־אל
והוא עלה בדרך
ונערים קטנים יצאו
מן־העיר
ויתקלסו־בו ויאמרו
לו עלה קרח עלה
קרח׃
|
|
24 | ויפן אחריו ויראם
ויקללם בשם יהוה
ותצאנה שתים דבים
מן־היער ותבקענה
מהם ארבעים ושני
ילדים׃
|
|
25 | וילך משם אל־הר
הכרמל ומשם שב
שמרון׃
|
|