| Chapter 12 |
1 | וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל־ישראל להמליך אתו׃
|
|
2 | ויהי כשמע ירבעם בן־נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃
|
|
3 | וישלחו ויקראו־לו ויבאו ירבעם וכל־קהל ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר׃
|
|
4 | אביך הקשה את־עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־ נתן עלינו ונעבדך׃
|
|
5 | ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃
|
|
6 | ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים את־פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את־העם־הזה דבר׃
|
|
7 | וידבר אליו לאמר אם־היום תהיה־עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל־הימים׃
|
|
8 | ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃
|
|
9 | ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו׃
|
|
10 | וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃
|
|
11 | ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃
|
|
12 | ויבו ירבעם וכל־העם אל־רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃
|
|
13 | ויען המלך את־העם קשה ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו׃
|
|
14 | וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את־עלכם ואני אסיף על־ עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃
|
|
15 | ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה סבה מעם יהוה למען הקים את־דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל־ירבעם בן־נבט׃
|
|
16 | וירא כל־ישראל כי לא־שמע המלך אליהם וישבו העם את־המלך דבר לאמר מה־לנו חלק בדוד ולא־נחלה בבן־ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃
|
|
17 | ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃
|
|
18 | וישלח המלך רחבעם את־אדרם אשר על־המס וירגמו כל־ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃
|
|
19 | ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃
|
|
20 | ויהי כשמע כל־ישראל כי־שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל־העדה וימליכו אתו על־כל־ישראל לא היה אחרי בית־דוד זולתי שבט־יהודה לבדו׃
|
|
21 | ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את־כל־בית יהודה ואת־שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם־בית ישראל להשיב את־המלוכה לרחבעם בן־שלמה׃
|
|
22 | ויהי דבר האלהים אל־שמעיה איש־האלהים לאמר׃
|
|
23 | אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל־כל־בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃
|
|
24 | כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמון עם־אחיכם בני־ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃
|
|
25 | ויבן ירבעם את־שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את־פנואל׃
|
|
26 | ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃
|
|
27 | אם־יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית־יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל־אדניהם אל־רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל־רחבעם מלך־יהודה׃
|
|
28 | ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב־לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
|
|
29 | וישם את־האחד בבית־אל ואת־האחד נתן בדן׃
|
|
30 | ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד־דן׃
|
|
31 | ויעש את־בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא־היו מבני לוי׃
|
|
32 | ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה־עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על־המזבח כן עשה בבית־אל לזבח לעגלים אשר־עשה והעמיד בבית אל את־כהני הבמות אשר עשה׃
|
|
33 | ויעל על־המזבח אשר־עשה בבית־אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר־בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על־המזבח להקטיר׃
|
|