| Chapter 11 |
1 | והמלך שלמה אהב
נשים נכריות רבות
ואת־בת־פרעה
מואביות עמניות
אדמית צדנית חתית׃
|
|
2 | מן־הגוים אשר
אמר־יהוה אל־בני
ישראל לא־תבאו בהם
והם לא־יבאו בכם
אכן יטו את־לבבכם
אחרי אלהיהם בהם
דבק שלמה לאהבה׃
|
|
3 | ויהי־לו נשים שרות
שבע מאות ופלגשים
שלש מאות ויטו
נשיו את־לבו׃
|
|
4 | ויהי לעת זקנת
שלמה נשיו הטו
את־לבבו אחרי
אלהים אחרים
ולא־היה לבבו שלם
עם־יהוה אלהיו
כלבב דויד אביו׃
|
|
5 | וילך שלמה אחרי
עשתרת אלהי צדנים
ואחרי מלכם שקץ
עמנים׃
|
|
6 | ויעש שלמה הרע
בעיני יהוה ולא
מלא אחרי יהוה
כדוד אביו׃
|
|
7 | אז יבנה שלמה במה
לכמוש שקץ מואב
בהר אשר על־פני
ירושלם ולמלך שקץ
בני עמון׃
|
|
8 | וכן עשה לכל־נשיו
הנכריות מקטירות
ומזבחות לאלהיהן׃
|
|
9 | ויתאנף יהוה בשלמה
כי־נטה לבבו מעם
יהוה אלהי ישראל
הנראה אליו פעמים׃
|
|
10 | וצוה אליו על־הדבר
הזה לבלתי־לכת
אחרי אלהים אחרים
ולא שמר את
אשר־צוה יהוה׃
|
|
11 | ויאמר יהוה לשלמה
יען אשר היתה־זאת
עמך ולא שמרת
בריתי וחקתי אשר
צויתי עליך קרע
אקרע את־הממלכה
מעליך ונתתיה
לעבדך׃
|
|
12 | אך־בימיך לא אעשנה
למען דוד אביך מיד
בנך אקרענה׃
|
|
13 | רק את־כל־הממלכה
לא אקרע שבט אחד
אתן לבנך למען דוד
עבדי ולמען ירושלם
אשר בחרתי׃
|
|
14 | ויקם יהוה שטן
לשלמה את הדד
האדמי מזרע המלך
הוא באדום׃
|
|
15 | ויהי בהיות דוד
את־אדום בעלות
יואב שר הצבא לקבר
את־החללים ויך
כל־זכר באדום׃
|
|
16 | כי ששת חדשים
ישב־שם יואב
וכל־ישראל
עד־הכרית כל־זכר
באדום׃
|
|
17 | ויברח אדד הוא
ואנשים אדמיים
מעבדי אביו אתו
לבוא מצרים והדד
נער קטן׃
|
|
18 | ויקמו ממדין ויבאו
פארן ויקחו אנשים
עמם מפארן ויבאו
מצרים אל־ פרעה
מלך־מצרים ויתן־לו
בית ולחם אמר לו
וארץ נתן לו׃
|
|
19 | וימצא הדד חן
בעיני פרעה מאד
ויתן־לו אשה
את־אחות אשתו אחות
תחפניס הגבירה׃
|
|
20 | ותלד לו אחות
תחפניס את גנבת
בנו ותגמלהו תחפנס
בתוך בית פרעה
ויהי גנבת בית
פרעה בתוך בני
פרעה׃
|
|
21 | והדד שמע במצרים
כי־שכב דוד
עם־אבתיו וכי־מת
יואב שר־הצבא
ויאמר הדד אל־פרעה
שלחני ואלך
אל־ארצי׃
|
|
22 | ויאמר לו פרעה כי
מה־אתה חסר עמי
והנך מבקש ללכת
אל־ארצך ויאמר לא
כי שלח תשלחני׃
|
|
23 | ויקם אלהים לו שטן
את־רזון בן־אלידע
אשר ברח מאת
הדדעזר מלך־ צובה
אדניו׃
|
|
24 | ויקבץ עליו אנשים
ויהי שר־גדוד בהרג
דוד אתם וילכו
דמשק וישבו בה
וימלכו בדמשק׃
|
|
25 | ויהי שטן לישראל
כל־ימי שלמה
ואת־הרעה אשר הדד
ויקץ בישראל וימלך
על־ארם׃
|
|
26 | וירבעם בן־נבט
אפרתי מן־הצרדה
ושם אמו צרועה אשה
אלמנה עבד לשלמה
וירם יד במלך׃
|
|
27 | וזה הדבר אשר־הרים
יד במלך שלמה בנה
את־המלוא סגר
את־פרץ עיר דוד
אביו׃
|
|
28 | והאיש ירבעם גבור
חיל וירא שלמה
את־הנער כי־עשה
מלאכה הוא ויפקד
אתו לכל־סבל בית
יוסף׃
|
|
29 | ויהי בעת ההיא
וירבעם יצא
מירושלם וימצא אתו
אחיה השילני הנביא
בדרך והוא מתכסה
בשלמה חדשה ושניהם
לבדם בשדה׃
|
|
30 | ויתפש אחיה בשלמה
החדשה אשר עליו
ויקרעה שנים עשר
קרעים׃
|
|
31 | ויאמר לירבעם
קח־לך עשרה קרעים
כי כה אמר יהוה
אלהי ישראל הנני
קרע את־הממלכה מיד
שלמה ונתתי לך את
עשרה השבטים׃
|
|
32 | והשבט האחד
יהיה־לו למען עבדי
דוד ולמען ירושלם
העיר אשר בחרתי בה
מכל שבטי ישראל׃
|
|
33 | יען אשר עזבוני
וישתחוו לעשתרת
אלהי צדנין לכמוש
אלהי מואב ולמלכם
אלהי בני־עמון
ולא־הלכו בדרכי
לעשות הישר בעיני
וחקתי ומשפטי כדוד
אביו׃
|
|
34 | ולא־אקח
את־כל־הממלכה מידו
כי נשיא אשתנו כל
ימי חייו למען דוד
עבדי אשר בחרתי
אתו אשר שמר מצותי
וחקתי׃
|
|
35 | ולקחתי המלוכה מיד
בנו ונתתיה לך את
עשרת השבטים׃
|
|
36 | ולבנו אתן שבט־אחד
למען היות־ניר
לדויד־עבדי
כל־הימים לפני
בירושלם העיר אשר
בחרתי לי לשום שמי
שם׃
|
|
37 | ואתך אקח ומלכת
בכל אשר־תאוה נפשך
והיית מלך
על־ישראל׃
|
|
38 | והיה אם־תשמע
את־כל־אשר אצוך
והלכת בדרכי ועשית
הישר בעיני לשמור
חקותי ומצותי כאשר
עשה דוד עבדי
והייתי עמך ובניתי
לך בית־ נאמן כאשר
בניתי לדוד ונתתי
לך את־ישראל׃
|
|
39 | ואענה את־זרע דוד
למען זאת אך לא
כל־הימים׃
|
|
40 | ויבקש שלמה להמית
את־ירבעם ויקם
ירבעם ויברח מצרים
אל־שישק מלך־
מצרים ויהי במצרים
עד־מות שלמה׃
|
|
41 | ויתר דברי שלמה
וכל־אשר עשה
וחכמתו הלוא־הם
כתבים על־ספר דברי
שלמה׃
|
|
42 | והימים אשר מלך
שלמה בירושלם
על־כל־ישראל
ארבעים שנה׃
|
|
43 | וישכב שלמה
עם־אבתיו ויקבר
בעיר דוד אביו
וימלך רחבעם בנו
תחתיו׃
|
|