| Chapter 16 |
1 | ויאמר יהוה
אל־שמואל עד־מתי
אתה מתאבל אל־שאול
ואני מאסתיו ממלך
על־ישראל מלא קרנך
שמן ולך אשלחך
אל־ישי בית־הלחמי
כי־ראיתי בבניו לי
מלך׃
|
|
2 | ויאמר שמואל איך
אלך ושמע שאול
והרגני ויאמר יהוה
עגלת בקר תקח בידך
ואמרת לזבח ליהוה
באתי׃
|
|
3 | וקראת לישי בזבח
ואנכי אודיעך את
אשר־תעשה ומשחת לי
את אשר־אמר אליך׃
|
|
4 | ויעש שמואל את אשר
דבר יהוה ויבא בית
לחם ויחרדו זקני
העיר לקראתו ויאמר
שלם בואך׃
|
|
5 | ויאמר שלום לזבח
ליהוה באתי התקדשו
ובאתם אתי בזבח
ויקדש את־ישי
ואת־בניו ויקרא
להם לזבח׃
|
|
6 | ויהי בבואם וירא
את־אליאב ויאמר אך
נגד יהוה משיחו׃
|
|
7 | ויאמר יהוה
אל־שמואל אל־תבט
אל־מראהו ואל־גבה
קומתו כי מאסתיהו
כי לא אשר יראה
האדם כי האדם יראה
לעינים ויהוה יראה
ללבב׃
|
|
8 | ויקרא ישי
אל־אבינדב ויעברהו
לפני שמואל ויאמר
גם־בזה לא־בחר
יהוה׃
|
|
9 | ויעבר ישי שמה
ויאמר גם־בזה
לא־בחר יהוה׃
|
|
10 | ויעבר ישי שבעת
בניו לפני שמואל
ויאמר שמואל
אל־ישי לא־בחר
יהוה באלה׃
|
|
11 | ויאמר שמואל
אל־ישי התמו
הנערים ויאמר עוד
שאר הקטן והנה רעה
בצאן ויאמר שמואל
אל־ישי שלחה וקחנו
כי לא־נסב עד־באו
פה׃
|
|
12 | וישלח ויביאהו
והוא אדמוני
עם־יפה עינים וטוב
ראי ויאמר יהוה
קום משחהו כי־זה
הוא׃
|
|
13 | ויקח שמואל את־קרן
השמן וימשח אתו
בקרב אחיו ותצלח
רוח־יהוה אל־ דוד
מהיום ההוא ומעלה
ויקם שמואל וילך
הרמתה׃
|
|
14 | ורוח יהוה סרה מעם
שאול ובעתתו
רוח־רעה מאת יהוה׃
|
|
15 | ויאמרו עבדי־שאול
אליו הנה־נא
רוח־אלהים רעה
מבעתך׃
|
|
16 | יאמר־נא אדננו
עבדיך לפניך יבקשו
איש ידע מנגן
בכנור והיה בהיות
עליך רוח־אלהים
רעה ונגן בידו
וטוב לך׃
|
|
17 | ויאמר שאול
אל־עבדיו ראו־נא
לי איש מיטיב לנגן
והביאותם אלי׃
|
|
18 | ויען אחד מהנערים
ויאמר הנה ראיתי
בן לישי בית הלחמי
ידע נגן וגבור חיל
ואיש מלחמה ונבון
דבר ואיש תאר
ויהוה עמו׃
|
|
19 | וישלח שאול מלאכים
אל־ישי ויאמר שלחה
אלי את־דוד בנך
אשר בצאן׃
|
|
20 | ויקח ישי חמור לחם
ונאד יין וגדי
עזים אחד וישלח
ביד־דוד בנו
אל־שאול׃
|
|
21 | ויבא דוד אל־שאול
ויעמד לפניו
ויאהבהו מאד
ויהי־לו נשא כלים׃
|
|
22 | וישלח שאול אל־ישי
לאמר יעמד־נא דוד
לפני כי־מצא חן
בעיני׃
|
|
23 | והיה בהיות
רוח־אלהים אל־שאול
ולקח דוד את־הכנור
ונגן בידו ורוח
לשאול וטוב לו
וסרה מעליו רוח
הרעה׃
|
|