| Chapter 15 |
1 | ויאמר שמואל אל־שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על־עמו על־ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה׃
|
|
2 | כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר־עשה עמלק לישראל אשר־שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃
|
|
3 | עתה לך והכיתה את־עמלק והחרמתם את־כל־אשר־לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד־אשה מעלל ועד־יונק משור ועד־שה מגמל ועד־חמור׃
|
|
4 | וישמע שאול את־העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את־ איש יהודה׃
|
|
5 | ויבא שאול עד־עיר עמלק וירב בנחל׃
|
|
6 | ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃
|
|
7 | ויך שאול את־עמלק מחוילה בואך שור אשר על־פני מצרים׃
|
|
8 | ויתפש את־אגג מלך־עמלק חי ואת־כל־העם החרים לפי־חרב׃
|
|
9 | ויחמל שאול והעם על־אגג ועל־מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל־הכרים ועל־כל־הטוב ולא אבו החרימם וכל־המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו׃
|
|
10 | ויהי דבר־יהוה אל־שמואל לאמר׃
|
|
11 | נחמתי כי־המלכתי את־שאול למלך כי־שב מאחרי ואת־דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל־יהוה כל־הלילה׃
|
|
12 | וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא־שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל׃
|
|
13 | ויבא שמואל אל־שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה הקימתי את־ דבר יהוה׃
|
|
14 | ויאמר שמואל ומה קול־הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע׃
|
|
15 | ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על־מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת־היותר החרמנו׃
|
|
16 | ויאמר שמואל אל־שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו לו דבר׃
|
|
17 | ויאמר שמואל הלוא אם־קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על־ישראל׃
|
|
18 | וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את־החטאים את־עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם׃
|
|
19 | ולמה לא־שמעת בקול יהוה ותעט אל־השלל ותעש הרע בעיני יהוה׃
|
|
20 | ויאמר שאול אל־שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר־שלחני יהוה ואביא את־אגג מלך עמלק ואת־עמלק החרמתי׃
|
|
21 | ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל׃
|
|
22 | ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃
|
|
23 | כי חטאת־קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את־דבר יהוה וימאסך ממלך׃
|
|
24 | ויאמר שאול אל־שמואל חטאתי כי־עברתי את־פי־יהוה ואת־דבריך כי יראתי את־העם ואשמע בקולם׃
|
|
25 | ועתה שא נא את־חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃
|
|
26 | ויאמר שמואל אל־שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את־דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על־ישראל׃
|
|
27 | ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף־מעילו ויקרע׃
|
|
28 | ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את־ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃
|
|
29 | וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃
|
|
30 | ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני־עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך׃
|
|
31 | וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה׃
|
|
32 | ויאמר שמואל הגישו אלי את־אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר־המות׃
|
|
33 | ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן־תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את־אגג לפני יהוה בגלגל׃
|
|
34 | וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל־ביתו גבעת שאול׃
|
|
35 | ולא־יסף שמואל לראות את־שאול עד־יום מותו כי־התאבל שמואל אל־ שאול ויהוה נחם כי־המליך את־שאול על־ישראל׃
|
|