| Chapter 7 |
1 | ויבאו אנשי קרית
יערים ויעלו
את־ארון יהוה
ויבאו אתו אל־בית
אבינדב בגבעה
ואת־אלעזר בנו
קדשו לשמר את־ארון
יהוה׃
|
|
2 | ויהי מיום שבת
הארון בקרית יערים
וירבו הימים ויהיו
עשרים שנה וינהו
כל־בית ישראל אחרי
יהוה׃
|
|
3 | ויאמר שמואל
אל־כל־בית ישראל
לאמר אם־בכל־לבבכם
אתם שבים אל־ יהוה
הסירו את־אלהי
הנכר מתוככם
והעשתרות והכינו
לבבכם אל־יהוה
ועבדהו לבדו ויצל
אתכם מיד פלשתים׃
|
|
4 | ויסירו בני ישראל
את־הבעלים
ואת־העשתרת ויעבדו
את־יהוה לבדו׃
|
|
5 | ויאמר שמואל קבצו
את־כל־ישראל
המצפתה ואתפלל
בעדכם אל־יהוה׃
|
|
6 | ויקבצו המצפתה
וישאבו־מים וישפכו
לפני יהוה ויצומו
ביום ההוא ויאמרו
שם חטאנו ליהוה
וישפט שמואל
את־בני ישראל
במצפה׃
|
|
7 | וישמעו פלשתים
כי־התקבצו
בני־ישראל המצפתה
ויעלו סרני־פלשתים
אל־ ישראל וישמעו
בני ישראל ויראו
מפני פלשתים׃
|
|
8 | ויאמרו בני־ישראל
אל־שמואל אל־תחרש
ממנו מזעק אל־יהוה
אלהינו וישענו מיד
פלשתים׃
|
|
9 | ויקח שמואל טלה
חלב אחד ויעלה
עולה כליל ליהוה
ויזעק שמואל אל־
יהוה בעד ישראל
ויענהו יהוה׃
|
|
10 | ויהי שמואל מעלה
העולה ופלשתים
נגשו למלחמה
בישראל וירעם יהוה
בקול־גדול ביום
ההוא על־פלשתים
ויהמם וינגפו לפני
ישראל׃
|
|
11 | ויצאו אנשי ישראל
מן־המצפה וירדפו
את־פלשתים ויכום
עד־מתחת לבית כר׃
|
|
12 | ויקח שמואל אבן
אחת וישם
בין־המצפה ובין
השן ויקרא את־שמה
אבן העזר ויאמר
עד־הנה עזרנו
יהוה׃
|
|
13 | ויכנעו הפלשתים
ולא־יספו עוד לבוא
בגבול ישראל ותהי
יד־יהוה בפלשתים
כל ימי שמואל׃
|
|
14 | ותשבנה הערים אשר
לקחו־פלשתים מאת
ישראל לישראל
מעקרון ועד־גת
ואת־גבולן הציל
ישראל מיד פלשתים
ויהי שלום בין
ישראל ובין האמרי׃
|
|
15 | וישפט שמואל
את־ישראל כל ימי
חייו׃
|
|
16 | והלך מדי שנה בשנה
וסבב בית־אל
והגלגל והמצפה
ושפט את־ישראל את
כל־המקומות האלה׃
|
|
17 | ותשבתו הרמתה
כי־שם ביתו ושם
שפט את־ישראל
ויבן־שם מזבח
ליהוה׃
|
|