| Chapter 7 |
1 | וימעלו בני־ישראל
מעל בחרם ויקח עכן
בן־כרמי בן־זבדי
בן־זרח למטה יהודה
מן־החרם ויחר־אף
יהוה בבני ישראל׃
|
|
2 | וישלח יהושע אנשים
מיריחו העי אשר
עם־בית און מקדם
לבית־אל ויאמר
אליהם לאמר עלו
ורגלו את־הארץ
ויעלו האנשים
וירגלו את־העי׃
|
|
3 | וישבו אל־יהושע
ויאמרו אליו
אל־יעל כל־העם
כאלפים איש או
כשלשת אלפים איש
יעלו ויכו את־העי
אל־תיגע־שמה
את־כל־העם כי מעט
המה׃
|
|
4 | ויעלו מן־העם שמה
כשלשת אלפים איש
וינסו לפני אנשי
העי׃
|
|
5 | ויכו מהם אנשי העי
כשלשים וששה איש
וירדפום לפני השער
עד־השברים ויכום
במורד וימס
לבב־העם ויהי
למים׃
|
|
6 | ויקרע יהושע
שמלתיו ויפל
על־פניו ארצה לפני
ארון יהוה עד־הערב
הוא וזקני ישראל
ויעלו עפר
על־ראשם׃
|
|
7 | ויאמר יהושע אהה
אדני יהוה למה
העברת העביר
את־העם הזה
את־הירדן לתת אתנו
ביד האמרי
להאבידנו ולו
הואלנו ונשב בעבר
הירדן׃
|
|
8 | בי אדני מה אמר
אחרי אשר הפך
ישראל ערף לפני
איביו׃
|
|
9 | וישמעו הכנעני וכל
ישבי הארץ ונסבו
עלינו והכריתו
את־שמנו מן־ הארץ
ומה־תעשה לשמך
הגדול׃
|
|
10 | ויאמר יהוה
אל־יהושע קם לך
למה זה אתה נפל
על־פניך׃
|
|
11 | חטא ישראל וגם
עברו את־בריתי אשר
צויתי אותם וגם
לקחו מן־החרם וגם
גנבו וגם כחשו וגם
שמו בכליהם׃
|
|
12 | ולא יכלו בני
ישראל לקום לפני
איביהם ערף יפנו
לפני איביהם כי
היו לחרם לא אוסיף
להיות עמכם אם־לא
תשמידו החרם
מקרבכם׃
|
|
13 | קם קדש את־העם
ואמרת התקדשו למחר
כי כה אמר יהוה
אלהי ישראל חרם
בקרבך ישראל לא
תוכל לקום לפני
איביך עד־הסירכם
החרם מקרבכם׃
|
|
14 | ונקרבתם בבקר
לשבטיכם והיה השבט
אשר־ילכדנו יהוה
יקרב למשפחות
והמשפחה
אשר־ילכדנה יהוה
תקרב לבתים והבית
אשר ילכדנו יהוה
יקרב לגברים׃
|
|
15 | והיה הנלכד בחרם
ישרף באש אתו
ואת־כל־אשר־לו כי
עבר את־ברית יהוה
וכי־עשה נבלה
בישראל׃
|
|
16 | וישכם יהושע בבקר
ויקרב את־ישראל
לשבטיו וילכד שבט
יהודה׃
|
|
17 | ויקרב את־משפחת
יהודה וילכד את
משפחת הזרחי ויקרב
את־משפחת הזרחי
לגברים וילכד
זבדי׃
|
|
18 | ויקרב את־ביתו
לגברים וילכד עכן
בן־כרמי בן־זבדי
בן־זרח למטה
יהודה׃
|
|
19 | ויאמר יהושע
אל־עכן בני שים־נא
כבוד ליהוה אלהי
ישראל ותן־לו תודה
והגד־נא לי מה
עשית אל־תכחד
ממני׃
|
|
20 | ויען עכן את־יהושע
ויאמר אמנה אנכי
חטאתי ליהוה אלהי
ישראל וכזאת וכזאת
עשיתי׃
|
|
21 | ואראה בשלל אדרת
שנער אחת טובה
ומאתים שקלים כסף
ולשון זהב אחד
חמשים שקלים משקלו
ואחמדם ואקחם והנם
טמונים בארץ בתוך
האהלי והכסף
תחתיה׃
|
|
22 | וישלח יהושע
מלאכים וירצו
האהלה והנה טמונה
באהלו והכסף
תחתיה׃
|
|
23 | ויקחום מתוך האהל
ויבאום אל־יהושע
ואל כל־בני ישראל
ויצקם לפני יהוה׃
|
|
24 | ויקח יהושע את־עכן
בן־זרח ואת־הכסף
ואת־האדרת
ואת־לשון הזהב
ואת־בניו
ואת־בנתיו
ואת־שורו ואת־חמרו
ואת־צאנו ואת־אהלו
ואת־כל־ אשר־לו
וכל־ישראל עמו
ויעלו אתם עמק
עכור׃
|
|
25 | ויאמר יהושע מה
עכרתנו יעכרך יהוה
ביום הזה וירגמו
אתו כל־ ישראל אבן
וישרפו אתם באש
ויסקלו אתם
באבנים׃
|
|
26 | ויקימו עליו
גל־אבנים גדול עד
היום הזה וישב
יהוה מחרון אפו
על־ כן קרא שם
המקום ההוא עמק
עכור עד היום הזה׃
|
|