| Chapter 24 |
1 | כי־יקח איש אשה
ובעלה והיה אם־לא
תמצא־חן בעיניו
כי־מצא בה ערות
דבר וכתב לה ספר
כריתת ונתן בידה
ושלחה מביתו׃
|
|
2 | ויצאה מביתו והלכה
והיתה לאיש־אחר׃
|
|
3 | ושנאה האיש האחרון
וכתב לה ספר כריתת
ונתן בידה ושלחה
מביתו או כי ימות
האיש האחרון
אשר־לקחה לו לאשה׃
|
|
4 | לא־יוכל בעלה
הראשון אשר־שלחה
לשוב לקחתה להיות
לו לאשה אחרי אשר
הטמאה כי־תועבה
הוא לפני יהוה ולא
תחטיא את־הארץ אשר
יהוה אלהיך נתן לך
נחלה׃
|
|
5 | כי־יקח איש אשה
חדשה לא יצא בצבא
ולא־יעבר עליו
לכל־דבר נקי יהיה
לביתו שנה אחת
ושמח את־אשתו
אשר־לקח׃
|
|
6 | לא־יחבל רחים ורכב
כי־נפש הוא חבל׃
|
|
7 | כי־ימצא איש גנב
נפש מאחיו מבני
ישראל והתעמר־בו
ומכרו ומת הגנב
ההוא ובערת הרע
מקרבך׃
|
|
8 | השמר בנגע־הצרעת
לשמר מאד ולעשות
ככל אשר־יורו אתכם
הכהנים הלוים כאשר
צויתם תשמרו
לעשות׃
|
|
9 | זכור את אשר־עשה
יהוה אלהיך למרים
בדרך בצאתכם
ממצרים׃
|
|
10 | כי־תשה ברעך משאת
מאומה לא־תבא
אל־ביתו לעבט
עבטו׃
|
|
11 | בחוץ תעמד והאיש
אשר אתה נשה בו
יוציא אליך
את־העבוט החוצה׃
|
|
12 | ואם־איש עני הוא
לא תשכב בעבטו׃
|
|
13 | השב תשיב לו
את־העבוט כבוא
השמש ושכב בשלמתו
וברכך ולך תהיה
צדקה לפני יהוה
אלהיך׃
|
|
14 | לא־תעשק שכיר עני
ואביון מאחיך או
מגרך אשר בארצך
בשעריך׃
|
|
15 | ביומו תתן שכרו
ולא־תבוא עליו
השמש כי עני הוא
ואליו הוא נשא
את־נפשו ולא־יקרא
עליך אל־יהוה והיה
בך חטא׃
|
|
16 | לא־יומתו אבות
על־בנים ובנים
לא־יומתו על־אבות
איש בחטאו יומתו׃
|
|
17 | לא תטה משפט גר
יתום ולא תחבל בגד
אלמנה׃
|
|
18 | וזכרת כי עבד היית
במצרים ויפדך יהוה
אלהיך משם על־כן
אנכי מצוך לעשות
את־הדבר הזה׃
|
|
19 | כי תקצר קצירך
בשדך ושכחת עמר
בשדה לא תשוב
לקחתו לגר ליתום
ולאלמנה יהיה למען
יברכך יהוה אלהיך
בכל מעשה ידיך׃
|
|
20 | כי תחבט זיתך לא
תפאר אחריך לגר
ליתום ולאלמנה
יהיה׃
|
|
21 | כי תבצר כרמך לא
תעולל אחריך לגר
ליתום ולאלמנה
יהיה׃
|
|
22 | וזכרת כי־עבד היית
בארץ מצרים על־כן
אנכי מצוך לעשות
את־הדבר הזה׃
|
|