| Chapter 8 |
1 | כל־המצוה אשר אנכי
מצוך היום תשמרון
לעשות למען תחיון
ורביתם ובאתם
וירשתם את־הארץ
אשר־נשבע יהוה
לאבתיכם׃
|
|
2 | וזכרת את־כל־הדרך
אשר הוליכך יהוה
אלהיך זה ארבעים
שנה במדבר למען
ענתך לנסתך לדעת
את־אשר בלבבך
התשמר מצותו
אם־לא׃
|
|
3 | ויענך וירעבך
ויאכלך את־המן אשר
לא־ידעת ולא ידעון
אבתיך למען הודיעך
כי לא על־הלחם
לבדו יחיה האדם כי
על־כל־מוצא
פי־יהוה יחיה
האדם׃
|
|
4 | שמלתך לא בלתה
מעליך ורגלך לא
בצקה זה ארבעים
שנה׃
|
|
5 | וידעת עם־לבבך כי
כאשר ייסר איש
את־בנו יהוה אלהיך
מיסרך׃
|
|
6 | ושמרת את־מצות
יהוה אלהיך ללכת
בדרכיו וליראה
אתו׃
|
|
7 | כי יהוה אלהיך
מביאך אל־ארץ טובה
ארץ נחלי מים עינת
ותהמת יצאים בבקעה
ובהר׃
|
|
8 | ארץ חטה ושערה
וגפן ותאנה ורמון
ארץ־זית שמן ודבש׃
|
|
9 | ארץ אשר לא במסכנת
תאכל־בה לחם
לא־תחסר כל בה ארץ
אשר אבניה ברזל
ומהרריה תחצב
נחשת׃
|
|
10 | ואכלת ושבעת וברכת
את־יהוה אלהיך
על־הארץ הטבה אשר
נתן־לך׃
|
|
11 | השמר לך פן־תשכח
את־יהוה אלהיך
לבלתי שמר מצותיו
ומשפטיו וחקתיו
אשר אנכי מצוך
היום׃
|
|
12 | פן־תאכל ושבעת
ובתים טבים תבנה
וישבת׃
|
|
13 | ובקרך וצאנך ירבין
וכסף וזהב ירבה־לך
וכל אשר־לך ירבה׃
|
|
14 | ורם לבבך ושכחת
את־יהוה אלהיך
המוציאך מארץ
מצרים מבית עבדים׃
|
|
15 | המוליכך במדבר
הגדל והנורא נחש
שרף ועקרב וצמאון
אשר אין־מים
המוציא לך מים
מצור החלמיש׃
|
|
16 | המאכלך מן במדבר
אשר לא־ידעון
אבתיך למען ענתך
ולמען נסתך להיטבך
באחריתך׃
|
|
17 | ואמרת בלבבך כחי
ועצם ידי עשה לי
את־החיל הזה׃
|
|
18 | וזכרת את־יהוה
אלהיך כי הוא הנתן
לך כח לעשות חיל
למען הקים את־
בריתו אשר־נשבע
לאבתיך כיום הזה׃
|
|
19 | והיה אם־שכח תשכח
את־יהוה אלהיך
והלכת אחרי אלהים
אחרים ועבדתם
והשתחוית להם
העדתי בכם היום כי
אבד תאבדון׃
|
|
20 | כגוים אשר יהוה
מאביד מפניכם כן
תאבדון עקב לא
תשמעון בקול יהוה
אלהיכם׃
|
|