| Chapter 7 |
1 | כי יביאך יהוה
אלהיך אל־הארץ
אשר־אתה בא־שמה
לרשתה ונשל גוים־
רבים מפניך החתי
והגרגשי והאמרי
והכנעני והפרזי
והחוי והיבוסי
שבעה גוים רבים
ועצומים ממך׃
|
|
2 | ונתנם יהוה אלהיך
לפניך והכיתם החרם
תחרים אתם לא־תכרת
להם ברית ולא
תחנם׃
|
|
3 | ולא תתחתן בם בתך
לא־תתן לבנו ובתו
לא־תקח לבנך׃
|
|
4 | כי־יסיר את־בנך
מאחרי ועבדו אלהים
אחרים וחרה
אף־יהוה בכם
והשמידך מהר׃
|
|
5 | כי־אם־כה תעשו להם
מזבחתיהם תתצו
ומצבתם תשברו
ואשירהם תגדעון
ופסיליהם תשרפון
באש׃
|
|
6 | כי עם קדוש אתה
ליהוה אלהיך בך
בחר יהוה אלהיך
להיות לו לעם סגלה
מכל העמים אשר
על־פני האדמה׃
|
|
7 | לא מרבכם
מכל־העמים חשק
יהוה בכם ויבחר
בכם כי־אתם המעט
מכל־ העמים׃
|
|
8 | כי מאהבת יהוה
אתכם ומשמרו
את־השבעה אשר נשבע
לאבתיכם הוציא
יהוה אתכם ביד
חזקה ויפדך מבית
עבדים מיד פרעה
מלך־מצרים׃
|
|
9 | וידעת כי־יהוה
אלהיך הוא האלהים
האל הנאמן שמר
הברית והחסד
לאהביו ולשמרי
מצותו לאלף דור׃
|
|
10 | ומשלם לשנאיו
אל־פניו להאבידו
לא יאחר לשנאו
אל־פניו ישלם־לו׃
|
|
11 | ושמרת את־המצוה
ואת־החקים
ואת־המשפטים אשר
אנכי מצוך היום
לעשותם׃
|
|
12 | והיה עקב תשמעון
את המשפטים האלה
ושמרתם ועשיתם אתם
ושמר יהוה אלהיך
לך את־הברית
ואת־החסד אשר נשבע
לאבתיך׃
|
|
13 | ואהבך וברכך והרבך
וברך פרי־בטנך
ופרי־אדמתך דגנך
ותירשך ויצהרך
שגר־אלפיך ועשתרת
צאנך על האדמה
אשר־נשבע לאבתיך
לתת לך׃
|
|
14 | ברוך תהיה
מכל־העמים לא־יהיה
בך עקר ועקרה
ובבהמתך׃
|
|
15 | והסיר יהוה ממך
כל־חלי וכל־מדוי
מצרים הרעים אשר
ידעת לא ישימם בך
ונתנם בכל־שנאיך׃
|
|
16 | ואכלת את־כל־העמים
אשר יהוה אלהיך
נתן לך לא־תחוס
עינך עליהם ולא
תעבד את־אלהיהם
כי־מוקש הוא לך׃
|
|
17 | כי תאמר בלבבך
רבים הגוים האלה
ממני איכה אוכל
להורישם׃
|
|
18 | לא תירא מהם זכר
תזכר את אשר־עשה
יהוה אלהיך לפרעה
ולכל־מצרים׃
|
|
19 | המסת הגדלת
אשר־ראו עיניך
והאתת והמפתים
והיד החזקה והזרע
הנטויה אשר הוצאך
יהוה אלהיך
כן־יעשה יהוה
אלהיך לכל־העמים
אשר־ אתה ירא
מפניהם׃
|
|
20 | וגם את־הצרעה ישלח
יהוה אלהיך בם
עד־אבד הנשארים
והנסתרים מפניך׃
|
|
21 | לא תערץ מפניהם
כי־יהוה אלהיך
בקרבך אל גדול
ונורא׃
|
|
22 | ונשל יהוה אלהיך
את־הגוים האל
מפניך מעט מעט לא
תוכל כלתם מהר
פן־תרבה עליך חית
השדה׃
|
|
23 | ונתנם יהוה אלהיך
לפניך והמם מהומה
גדלה עד השמדם׃
|
|
24 | ונתן מלכיהם בידך
והאבדת את־שמם
מתחת השמים
לא־יתיצב איש
בפניך עד השמדך
אתם׃
|
|
25 | פסילי אלהיהם
תשרפון באש
לא־תחמד כסף וזהב
עליהם ולקחת לך פן
תוקש בו כי תועבת
יהוה אלהיך הוא׃
|
|
26 | ולא־תביא תועבה
אל־ביתך והיית חרם
כמהו שקץ תשקצנו
ותעב תתעבנו
כי־חרם הוא׃
|
|