| Chapter 21 |
1 | וישמע הכנעני
מלך־ערד ישב הנגב
כי בא ישראל דרך
האתרים וילחם
בישראל וישב ממנו
שבי׃
|
|
2 | וידר ישראל נדר
ליהוה ויאמר
אם־נתן תתן את־העם
הזה בידי והחרמתי
את־עריהם׃
|
|
3 | וישמע יהוה בקול
ישראל ויתן
את־הכנעני ויחרם
אתהם ואת־עריהם
ויקרא שם־המקום
חרמה׃
|
|
4 | ויסעו מהר ההר דרך
ים־סוף לסבב
את־ארץ אדום ותקצר
נפש־העם בדרך׃
|
|
5 | וידבר העם באלהים
ובמשה למה העליתנו
ממצרים למות במדבר
כי אין לחם ואין
מים ונפשנו קצה
בלחם הקלקל׃
|
|
6 | וישלח יהוה בעם את
הנחשים השרפים
וינשכו את־העם
וימת עם־רב
מישראל׃
|
|
7 | ויבא העם אל־משה
ויאמרו חטאנו
כי־דברנו ביהוה
ובך התפלל אל־יהוה
ויסר מעלינו
את־הנחש ויתפלל
משה בעד העם׃
|
|
8 | ויאמר יהוה אל־משה
עשה לך שרף ושים
אתו על־נס והיה
כל־הנשוך וראה אתו
וחי׃
|
|
9 | ויעש משה נחש נחשת
וישמהו על־הנס
והיה אם־נשך הנחש
את־איש והביט
אל־נחש הנחשת וחי׃
|
|
10 | ויסעו בני ישראל
ויחנו באבת׃
|
|
11 | ויסעו מאבת ויחנו
בעיי העברים במדבר
אשר על־פני מואב
ממזרח השמש׃
|
|
12 | |
13 | משם נסעו ויחנו
מעבר ארנון אשר
במדבר היצא מגבל
האמרי כי ארנון
גבול מואב בין
מואב ובין האמרי׃
|
|
14 | על־כן יאמר בספר
מלחמת יהוה את־והב
בסופה ואת־הנחלים
ארנון׃
|
|
15 | ואשד הנחלים אשר
נטה לשבת ער ונשען
לגבול מואב׃
|
|
16 | ומשם בארה הוא
הבאר אשר אמר יהוה
למשה אסף את־העם
ואתנה להם מים׃
|
|
17 | אז ישיר ישראל
את־השירה הזאת עלי
באר ענו־לה׃
|
|
18 | באר חפרוה שרים
כרוה נדיבי העם
במחקק במשענתם
וממדבר מתנה׃
|
|
19 | וממתנה נחליאל
ומנחליאל במות׃
|
|
20 | ומבמות הגיא אשר
בשדה מואב ראש
הפסגה ונשקפה
על־פני הישימן׃
|
|
21 | וישלח ישראל
מלאכים אל־סיחן
מלך־האמרי לאמר׃
|
|
22 | אעברה בארצך לא
נטה בשדה ובכרם לא
נשתה מי באר בדרך
המלך נלך עד
אשר־נעבר גבלך׃
|
|
23 | ולא־נתן סיחן
את־ישראל עבר
בגבלו ויאסף סיחן
את־כל־עמו ויצא
לקראת ישראל
המדברה ויבא יהצה
וילחם בישראל׃
|
|
24 | ויכהו ישראל
לפי־חרב ויירש
את־ארצו מארנן
עד־יבק עד־בני
עמון כי עז גבול
בני עמון׃
|
|
25 | ויקח ישראל את
כל־הערים האלה
וישב ישראל
בכל־ערי האמרי
בחשבון
ובכל־בנתיה׃
|
|
26 | כי חשבון עיר סיחן
מלך האמרי הוא
והוא נלחם במלך
מואב הראשון ויקח
את־כל־ארצו מידו
עד־ארנן׃
|
|
27 | על־כן יאמרו
המשלים באו חשבון
תבנה ותכונן עיר
סיחון׃
|
|
28 | כי־אש יצאה מחשבון
להבה מקרית סיחן
אכלה ער מואב בעלי
במות ארנן׃
|
|
29 | אוי־לך מואב אבדת
עם־כמוש נתן בניו
פליטם ובנתיו
בשבית למלך אמרי
סיחון׃
|
|
30 | ונירם אבד חשבון
עד־דיבן ונשים
עד־נפח אשר
עד־מידבא׃
|
|
31 | |
32 | וישלח משה לרגל
את־יעזר וילכדו
בנתיה ויירש
את־האמרי אשר־שם׃
|
|
33 | ויפנו ויעלו דרך
הבשן ויצא עוג
מלך־הבשן לקראתם
הוא וכל־עמו
למלחמה אדרעי׃
|
|
34 | ויאמר יהוה אל־משה
אל־תירא אתו כי
בידך נתתי אתו
ואת־כל־עמו
ואת־ארצו ועשית לו
כאשר עשית לסיחן
מלך האמרי אשר
יושב בחשבון׃
|
|
35 | ויכו אתו ואת־בניו
ואת־כל־עמו
עד־בלתי השאיר־לו
שריד ויירשו את־
ארצו׃
|
|