| Chapter 17 |
1 | |
2 | אמר אל־אלעזר
בן־אהרן הכהן וירם
את־המחתת מבין
השרפה ואת־האש
זרה־הלאה כי קדשו׃
|
|
3 | את מחתות החטאים
האלה בנפשתם ועשו
אתם רקעי פחים
צפוי למזבח כי־
הקריבם לפני־יהוה
ויקדשו ויהיו לאות
לבני ישראל׃
|
|
4 | ויקח אלעזר הכהן
את מחתות הנחשת
אשר הקריבו השרפים
וירקעום צפוי
למזבח׃
|
|
5 | זכרון לבני ישראל
למען אשר לא־יקרב
איש זר אשר לא
מזרע אהרן הוא
להקטיר קטרת לפני
יהוה ולא־יהיה
כקרח וכעדתו כאשר
דבר יהוה ביד־ משה
לו׃
|
|
6 | וילנו כל־עדת
בני־ישראל ממחרת
על־משה ועל־אהרן
לאמר אתם המתם את־
עם יהוה׃
|
|
7 | ויהי בהקהל העדה
על־משה ועל־אהרן
ויפנו אל־אהל מועד
והנה כסהו הענן
וירא כבוד יהוה׃
|
|
8 | ויבא משה ואהרן
אל־פני אהל מועד׃
|
|
9 | |
10 | הרמו מתוך העדה
הזאת ואכלה אתם
כרגע ויפלו
על־פניהם׃
|
|
11 | ויאמר משה אל־אהרן
קח את־המחתה
ותן־עליה אש מעל
המזבח ושים קטרת
והולך מהרה
אל־העדה וכפר
עליהם כי־יצא הקצף
מלפני יהוה החל
הנגף׃
|
|
12 | ויקח אהרן כאשר
דבר משה וירץ
אל־תוך הקהל והנה
החל הנגף בעם ויתן
את־הקטרת ויכפר
על־העם׃
|
|
13 | ויעמד בין־המתים
ובין החיים ותעצר
המגפה׃
|
|
14 | ויהיו המתים במגפה
ארבעה עשר אלף
ושבע מאות מלבד
המתים על־דבר־
קרח׃
|
|
15 | וישב אהרן אל־משה
אל־פתח אהל מועד
והמגפה נעצרה׃
|
|
16 | |
17 | דבר אל־בני ישראל
וקח מאתם מטה מטה
לבית אב מאת
כל־נשיאהם לבית
אבתם שנים עשר
מטות איש את־שמו
תכתב על־מטהו׃
|
|
18 | ואת שם אהרן תכתב
על־מטה לוי כי מטה
אחד לראש בית
אבותם׃
|
|
19 | והנחתם באהל מועד
לפני העדות אשר
אועד לכם שמה׃
|
|
20 | והיה האיש אשר
אבחר־בו מטהו יפרח
והשכתי מעלי
את־תלנות בני
ישראל אשר הם
מלינם עליכם׃
|
|
21 | וידבר משה אל־בני
ישראל ויתנו אליו
כל־נשיאיהם מטה
לנשיא אחד מטה
לנשיא אחד לבית
אבתם שנים עשר
מטות ומטה אהרן
בתוך מטותם׃
|
|
22 | וינח משה את־המטת
לפני יהוה באהל
העדת׃
|
|
23 | ויהי ממחרת ויבא
משה אל־אהל העדות
והנה פרח מטה־אהרן
לבית לוי ויצא פרח
ויצץ ציץ ויגמל
שקדים׃
|
|
24 | ויצא משה
את־כל־המטת מלפני
יהוה אל־כל־בני
ישראל ויראו ויקחו
איש מטהו׃
|
|
25 | ויאמר יהוה אל־משה
השב את־מטה אהרן
לפני העדות למשמרת
לאות לבני־מרי
ותכל תלונתם מעלי
ולא ימתו׃
|
|
26 | ויעש משה כאשר צוה
יהוה אתו כן עשה׃
|
|
27 | ויאמרו בני ישראל
אל־משה לאמר הן
גוענו אבדנו כלנו
אבדנו׃
|
|
28 | כל הקרב הקרב
אל־משכן יהוה ימות
האם תמנו לגוע׃
|
|