| Chapter 9 |
1 | וידבר יהוה אל־משה במדבר־סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃
|
|
2 | ויעשו בני־ישראל את־הפסח במועדו׃
|
|
3 | בארבעה עשר־יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל־חקתיו וככל־משפטיו תעשו אתו׃
|
|
4 | וידבר משה אל־בני ישראל לעשת הפסח׃
|
|
5 | ויעשו את־הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את־משה כן עשו בני ישראל׃
|
|
6 | ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא־יכלו לעשת־הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃
|
|
7 | ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את־קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃
|
|
8 | ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה־יצוה יהוה לכם׃
|
|
9 | |
10 | דבר אל־בני ישראל לאמר איש איש כי־יהיה־טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃
|
|
11 | בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על־מצות ומררים יאכלהו׃
|
|
12 | לא־ישאירו ממנו עד־בקר ועצם לא ישברו־בו ככל־חקת הפסח יעשו אתו׃
|
|
13 | והאיש אשר־הוא טהור ובדרך לא־היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃
|
|
14 | וכי־יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃
|
|
15 | וביום הקים את־המשכן כסה הענן את־המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על־המשכן כמראה־אש עד־בקר׃
|
|
16 | כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה־אש לילה׃
|
|
17 | ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי־כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן־שם הענן שם יחנו בני ישראל׃
|
|
18 | על־פי יהוה יסעו בני ישראל ועל־פי יהוה יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו׃
|
|
19 | ובהאריך הענן על־המשכן ימים רבים ושמרו בני־ישראל את־משמרת יהוה ולא יסעו׃
|
|
20 | ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על־המשכן על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו׃
|
|
21 | ויש אשר־יהיה הענן מערב עד־בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃
|
|
22 | או־ימים או־חדש או־ימים בהאריך הענן על־המשכן לשכן עליו יחנו בני־ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃
|
|
23 | על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו את־משמרת יהוה שמרו על־פי יהוה ביד־משה׃
|
|