| Chapter 6 |
1 | |
2 | דבר אל־בני ישראל
ואמרת אלהם איש
או־אשה כי יפלא
לנדר נדר נזיר
להזיר ליהוה׃
|
|
3 | מיין ושכר יזיר
חמץ יין וחמץ שכר
לא ישתה וכל־משרת
ענבים לא ישתה
וענבים לחים
ויבשים לא יאכל׃
|
|
4 | כל ימי נזרו מכל
אשר יעשה מגפן
היין מחרצנים
ועד־זג לא יאכל׃
|
|
5 | כל־ימי נדר נזרו
תער לא־יעבר
על־ראשו עד־מלאת
הימם אשר־יזיר
ליהוה קדש יהיה
גדל פרע שער ראשו׃
|
|
6 | כל־ימי הזירו
ליהוה על־נפש מת
לא יבא׃
|
|
7 | לאביו ולאמו לאחיו
ולאחתו לא־יטמא
להם במתם כי נזר
אלהיו על־ ראשו׃
|
|
8 | כל ימי נזרו קדש
הוא ליהוה׃
|
|
9 | וכי־ימות מת עליו
בפתע פתאם וטמא
ראש נזרו וגלח
ראשו ביום טהרתו
ביום השביעי
יגלחנו׃
|
|
10 | וביום השמיני יבא
שתי תרים או שני
בני יונה אל־הכהן
אל־פתח אהל מועד׃
|
|
11 | ועשה הכהן אחד
לחטאת ואחד לעלה
וכפר עליו מאשר
חטא על־הנפש וקדש
את־ראשו ביום
ההוא׃
|
|
12 | והזיר ליהוה
את־ימי נזרו והביא
כבש בן־שנתו לאשם
והימים הראשנים
יפלו כי טמא נזרו׃
|
|
13 | וזאת תורת הנזיר
ביום מלאת ימי
נזרו יביא אתו
אל־פתח אהל מועד׃
|
|
14 | והקריב את־קרבנו
ליהוה כבש בן־שנתו
תמים אחד לעלה
וכבשה אחת בת־
שנתה תמימה לחטאת
ואיל־אחד תמים
לשלמים׃
|
|
15 | וסל מצות סלת חלת
בלולת בשמן ורקיקי
מצות משחים בשמן
ומנחתם ונסכיהם׃
|
|
16 | והקריב הכהן לפני
יהוה ועשה
את־חטאתו
ואת־עלתו׃
|
|
17 | ואת־האיל יעשה זבח
שלמים ליהוה על סל
המצות ועשה הכהן
את־מנחתו
ואת־נסכו׃
|
|
18 | וגלח הנזיר פתח
אהל מועד את־ראש
נזרו ולקח את־שער
ראש נזרו ונתן
על־האש אשר־תחת
זבח השלמים׃
|
|
19 | ולקח הכהן את־הזרע
בשלה מן־האיל וחלת
מצה אחת מן־הסל
ורקיק מצה אחד
ונתן על־כפי הנזיר
אחר התגלחו
את־נזרו׃
|
|
20 | והניף אותם הכהן
תנופה לפני יהוה
קדש הוא לכהן על
חזה התנופה ועל
שוק התרומה ואחר
ישתה הנזיר יין׃
|
|
21 | זאת תורת הנזיר
אשר ידר קרבנו
ליהוה על־נזרו
מלבד אשר־תשיג ידו
כפי נדרו אשר ידר
כן יעשה על תורת
נזרו׃
|
|
22 | |
23 | דבר אל־אהרן
ואל־בניו לאמר כה
תברכו את־בני
ישראל אמור להם׃
|
|
24 | |
25 | יאר יהוה פניו
אליך ויחנך׃
|
|
26 | ישא יהוה פניו
אליך וישם לך
שלום׃
|
|
27 | ושמו את־שמי
על־בני ישראל ואני
אברכם׃
|
|