| Chapter 20 |
1 | |
2 | ואל־בני ישראל
תאמר איש איש מבני
ישראל ומן־הגר הגר
בישראל אשר יתן
מזרעו למלך מות
יומת עם הארץ
ירגמהו באבן׃
|
|
3 | ואני אתן את־פני
באיש ההוא והכרתי
אתו מקרב עמו כי
מזרעו נתן למלך
למען טמא את־מקדשי
ולחלל את־שם קדשי׃
|
|
4 | ואם העלם יעלימו
עם הארץ את־עיניהם
מן־האיש ההוא בתתו
מזרעו למלך לבלתי
המית אתו׃
|
|
5 | ושמתי אני את־פני
באיש ההוא
ובמשפחתו והכרתי
אתו ואת כל־הזנים
אחריו לזנות אחרי
המלך מקרב עמם׃
|
|
6 | והנפש אשר תפנה
אל־האבת
ואל־הידענים לזנת
אחריהם ונתתי
את־פני בנפש ההוא
והכרתי אתו מקרב
עמו׃
|
|
7 | והתקדשתם והייתם
קדשים כי אני יהוה
אלהיכם׃
|
|
8 | ושמרתם את־חקתי
ועשיתם אתם אני
יהוה מקדשכם׃
|
|
9 | כי־איש איש אשר
יקלל את־אביו
ואת־אמו מות יומת
אביו ואמו קלל
דמיו בו׃
|
|
10 | ואיש אשר ינאף
את־אשת איש אשר
ינאף את־אשת רעהו
מות־יומת הנאף
והנאפת׃
|
|
11 | ואיש אשר ישכב
את־אשת אביו ערות
אביו גלה
מות־יומתו שניהם
דמיהם בם׃
|
|
12 | ואיש אשר ישכב
את־כלתו מות יומתו
שניהם תבל עשו
דמיהם בם׃
|
|
13 | ואיש אשר ישכב
את־זכר משכבי אשה
תועבה עשו שניהם
מות יומתו דמיהם
בם׃
|
|
14 | ואיש אשר יקח
את־אשה ואת־אמה
זמה הוא באש ישרפו
אתו ואתהן ולא־
תהיה זמה בתוככם׃
|
|
15 | ואיש אשר יתן
שכבתו בבהמה מות
יומת ואת־הבהמה
תהרגו׃
|
|
16 | ואשה אשר תקרב
אל־כל־בהמה לרבעה
אתה והרגת את־האשה
ואת־הבהמה מות
יומתו דמיהם בם׃
|
|
17 | ואיש אשר־יקח
את־אחתו בת־אביו
או בת־אמו וראה
את־ערותה והיא־
תראה את־ערותו חסד
הוא ונכרתו לעיני
בני עמם ערות אחתו
גלה עונו ישא׃
|
|
18 | ואיש אשר־ישכב
את־אשה דוה וגלה
את־ערותה את־מקרה
הערה והוא גלתה
את־מקור דמיה
ונכרתו שניהם מקרב
עמם׃
|
|
19 | וערות אחות אמך
ואחות אביך לא
תגלה כי את־שארו
הערה עונם ישאו׃
|
|
20 | ואיש אשר ישכב
את־דדתו ערות דדו
גלה חטאם ישאו
ערירים ימתו׃
|
|
21 | ואיש אשר יקח
את־אשת אחיו נדה
הוא ערות אחיו גלה
ערירים יהיו׃
|
|
22 | ושמרתם את־כל־חקתי
ואת־כל־משפטי
ועשיתם אתם
ולא־תקיא אתכם
הארץ אשר אני מביא
אתכם שמה לשבת בה׃
|
|
23 | ולא תלכו בחקת
הגוי אשר־אני משלח
מפניכם כי
את־כל־אלה עשו
ואקץ בם׃
|
|
24 | ואמר לכם אתם
תירשו את־אדמתם
ואני אתננה לכם
לרשת אתה ארץ זבת
חלב ודבש אני יהוה
אלהיכם אשר־הבדלתי
אתכם מן־העמים׃
|
|
25 | והבדלתם בין־הבהמה
הטהרה לטמאה
ובין־העוף הטמא
לטהר ולא־תשקצו
את־נפשתיכם בבהמה
ובעוף ובכל אשר
תרמש האדמה
אשר־הבדלתי לכם
לטמא׃
|
|
26 | והייתם לי קדשים
כי קדוש אני יהוה
ואבדל אתכם
מן־העמים להיות
לי׃
|
|
27 | ואיש או־אשה
כי־יהיה בהם אוב
או ידעני מות
יומתו באבן ירגמו
אתם דמיהם בם׃
|
|