| Chapter 13 |
1 | וידבר יהוה אל־משה
ואל־אהרן לאמר׃
|
|
2 | אדם כי־יהיה
בעור־בשרו שאת
או־ספחת או בהרת
והיה בעור־בשרו
לנגע צרעת והובא
אל־אהרן הכהן או
אל־אחד מבניו
הכהנים׃
|
|
3 | וראה הכהן את־הנגע
בעור־הבשר ושער
בנגע הפך לבן
ומראה הנגע עמק
מעור בשרו נגע
צרעת הוא וראהו
הכהן וטמא אתו׃
|
|
4 | ואם־בהרת לבנה הוא
בעור בשרו ועמק
אין־מראה מן־העור
ושערה לא־ הפך לבן
והסגיר הכהן
את־הנגע שבעת
ימים׃
|
|
5 | וראהו הכהן ביום
השביעי והנה הנגע
עמד בעיניו לא־פשה
הנגע בעור והסגירו
הכהן שבעת ימים
שנית׃
|
|
6 | וראה הכהן אתו
ביום השביעי שנית
והנה כהה הנגע
ולא־פשה הנגע בעור
וטהרו הכהן מספחת
הוא וכבס בגדיו
וטהר׃
|
|
7 | ואם־פשה תפשה
המספחת בעור אחרי
הראתו אל־הכהן
לטהרתו ונראה שנית
אל־הכהן׃
|
|
8 | וראה הכהן והנה
פשתה המספחת בעור
וטמאו הכהן צרעת
הוא׃
|
|
9 | נגע צרעת כי תהיה
באדם והובא
אל־הכהן׃
|
|
10 | וראה הכהן והנה
שאת־לבנה בעור
והיא הפכה שער לבן
ומחית בשר חי
בשאת׃
|
|
11 | צרעת נושנת הוא
בעור בשרו וטמאו
הכהן לא יסגרנו כי
טמא הוא׃
|
|
12 | ואם־פרוח תפרח
הצרעת בעור וכסתה
הצרעת את כל־עור
הנגע מראשו
ועד־רגליו
לכל־מראה עיני
הכהן׃
|
|
13 | וראה הכהן והנה
כסתה הצרעת
את־כל־בשרו וטהר
את־הנגע כלו הפך
לבן טהור הוא׃
|
|
14 | וביום הראות בו
בשר חי יטמא׃
|
|
15 | וראה הכהן את־הבשר
החי וטמאו הבשר
החי טמא הוא צרעת
הוא׃
|
|
16 | או כי ישוב הבשר
החי ונהפך ללבן
ובא אל־הכהן׃
|
|
17 | וראהו הכהן והנה
נהפך הנגע ללבן
וטהר הכהן את־הנגע
טהור הוא׃
|
|
18 | ובשר כי־יהיה
בו־בערו שחין
ונרפא׃
|
|
19 | והיה במקום השחין
שאת לבנה או בהרת
לבנה אדמדמת ונראה
אל־הכהן׃
|
|
20 | וראה הכהן והנה
מראה שפל מן־העור
ושערה הפך לבן
וטמאו הכהן נגע־
צרעת הוא בשחין
פרחה׃
|
|
21 | ואם יראנה הכהן
והנה אין־בה שער
לבן ושפלה איננה
מן־העור והיא כהה
והסגירו הכהן שבעת
ימים׃
|
|
22 | ואם־פשה תפשה בעור
וטמא הכהן אתו נגע
הוא׃
|
|
23 | ואם־תחתיה תעמד
הבהרת לא פשתה
צרבת השחין הוא
וטהרו הכהן׃
|
|
24 | או בשר כי־יהיה
בערו מכות־אש
והיתה מחית המכוה
בהרת לבנה אדמדמת
או לבנה׃
|
|
25 | וראה אתה הכהן
והנה נהפך שער לבן
בבהרת ומראה עמק
מן־העור צרעת הוא
במכוה פרחה וטמא
אתו הכהן נגע צרעת
הוא׃
|
|
26 | ואם יראנה הכהן
והנה אין־בבהרת
שער לבן ושפלה
איננה מן־העור
והוא כהה והסגירו
הכהן שבעת ימים׃
|
|
27 | וראהו הכהן ביום
השביעי אם־פשה
תפשה בעור וטמא
הכהן אתו נגע צרעת
הוא׃
|
|
28 | ואם־תחתיה תעמד
הבהרת לא־פשתה
בעור והוא כהה שאת
המכוה הוא וטהרו
הכהן כי־צרבת
המכוה הוא׃
|
|
29 | ואיש או אשה
כי־יהיה בו נגע
בראש או בזקן׃
|
|
30 | וראה הכהן את־הנגע
והנה מראהו עמק
מן־העור ובו שער
צהב דק וטמא אתו
הכהן נתק הוא צרעת
הראש או הזקן הוא׃
|
|
31 | וכי־יראה הכהן
את־נגע הנתק והנה
אין־מראהו עמק
מן־העור ושער שחר
אין בו והסגיר
הכהן את־נגע הנתק
שבעת ימים׃
|
|
32 | וראה הכהן את־הנגע
ביום השביעי והנה
לא־פשה הנתק
ולא־היה בו שער
צהב ומראה הנתק
אין עמק מן־העור׃
|
|
33 | והתגלח ואת־הנתק
לא יגלח והסגיר
הכהן את־הנתק שבעת
ימים שנית׃
|
|
34 | וראה הכהן את־הנתק
ביום השביעי והנה
לא־פשה הנתק בעור
ומראהו איננו עמק
מן־העור וטהר אתו
הכהן וכבס בגדיו
וטהר׃
|
|
35 | ואם־פשה יפשה הנתק
בעור אחרי טהרתו׃
|
|
36 | וראהו הכהן והנה
פשה הנתק בעור
לא־יבקר הכהן לשער
הצהב טמא הוא׃
|
|
37 | ואם־בעיניו עמד
הנתק ושער שחר
צמח־בו נרפא הנתק
טהור הוא וטהרו
הכהן׃
|
|
38 | ואיש או־אשה
כי־יהיה בעור־בשרם
בהרת בהרת לבנת׃
|
|
39 | וראה הכהן והנה
בעור־בשרם בהרת
כהות לבנת בהק הוא
פרח בעור טהור
הוא׃
|
|
40 | ואיש כי ימרט ראשו
קרח הוא טהור הוא׃
|
|
41 | ואם מפאת פניו
ימרט ראשו גבח הוא
טהור הוא׃
|
|
42 | וכי־יהיה בקרחת או
בגבחת נגע לבן
אדמדם צרעת פרחת
הוא בקרחתו או
בגבחתו׃
|
|
43 | וראה אתו הכהן
והנה שאת־הנגע
לבנה אדמדמת
בקרחתו או בגבחתו
כמראה צרעת עור
בשר׃
|
|
44 | איש־צרוע הוא טמא
הוא טמא יטמאנו
הכהן בראשו נגעו׃
|
|
45 | והצרוע אשר־בו
הנגע בגדיו יהיו
פרמים וראשו יהיה
פרוע ועל־שפם יעטה
וטמא טמא יקרא׃
|
|
46 | כל־ימי אשר הנגע
בו יטמא טמא הוא
בדד ישב מחוץ
למחנה מושבו׃
|
|
47 | והבגד כי־יהיה בו
נגע צרעת בבגד צמר
או בבגד פשתים׃
|
|
48 | או בשתי או בערב
לפשתים ולצמר או
בעור או בכל־מלאכת
עור׃
|
|
49 | והיה הנגע ירקרק
או אדמדם בבגד או
בעור או־בשתי
או־בערב או בכל־
כלי־עור נגע צרעת
הוא והראה
את־הכהן׃
|
|
50 | וראה הכהן את־הנגע
והסגיר את־הנגע
שבעת ימים׃
|
|
51 | וראה את־הנגע ביום
השביעי כי־פשה
הנגע בבגד או־בשתי
או־בערב או בעור
לכל אשר־יעשה העור
למלאכה צרעת ממארת
הנגע טמא הוא׃
|
|
52 | ושרף את־הבגד או
את־השתי או
את־הערב בצמר או
בפשתים או את־כל־
כלי העור אשר־יהיה
בו הנגע כי־צרעת
ממארת הוא באש
תשרף׃
|
|
53 | ואם יראה הכהן
והנה לא־פשה הנגע
בבגד או בשתי או
בערב או בכל־
כלי־עור׃
|
|
54 | וצוה הכהן וכבסו
את אשר־בו הנגע
והסגירו שבעת־ימים
שנית׃
|
|
55 | וראה הכהן אחרי
הכבס את־הנגע והנה
לא־הפך הנגע
את־עינו והנגע
לא־פשה טמא הוא
באש תשרפנו פחתת
הוא בקרחתו או
בגבחתו׃
|
|
56 | ואם ראה הכהן והנה
כהה הנגע אחרי
הכבס אתו וקרע אתו
מן־הבגד או
מן־העור או
מן־השתי או
מן־הערב׃
|
|
57 | ואם־תראה עוד בבגד
או־בשתי או־בערב
או בכל־כלי־עור
פרחת הוא באש
תשרפנו את אשר־בו
הנגע׃
|
|
58 | והבגד או־השתי
או־הערב או־כל־כלי
העור אשר תכבס וסר
מהם הנגע וכבס
שנית וטהר׃
|
|
59 | זאת תורת נגע־צרעת
בגד הצמר או
הפשתים או השתי או
הערב או כל־
כלי־עור לטהרו או
לטמאו׃
|
|